ראש הממשלה נפתלי בנט, בירך הערב (מוצ"ש) את עם ישראל בחג מימונה שמח.
בדף הפייסבוק כתב: "מימונה – כולנו יהודים. הוריי, ג’יימס ז״ל ומירנה תיבדל״א, שעלו לארץ מארה״ב, ואנחנו, שלושת האחים לבית משפחת בנט, לא ידענו במשך שנים רבות שיש דבר כזה אשכנזי וספרדי. מה זה ״צ׳חצ׳ח״ ומה זה ״ווזווז״. אמיתי.
בין ישראל הראשונה, שהם, העולים הצעירים, לא השתייכו אליה, ובין ישראל השניה, הם חינכו אותנו בדרך שלישית. בפשטות: כולנו יהודים.
הם סיפרו לנו שאנחנו חיים בתוך פלא של מדינה יהודית כאן בארץ ישראל (דמיינו מבטא אמריקאי כבד במילים Eretz Yisroel).
האנטישמים רדפו אותנו בתימן ובפולין, בעיראק ובאוקראינה, הם הסבירו לי.
הפעם הראשונה ששמעתי את המונחים האלה היתה לקראת הצגה שנתית של כיתה ו׳, כשהתוודעתי למחזר ״קזבלן״.
התחלתי לשאול שאלות, לא תמיד קיבלתי תשובות מספקות. עם השנים בתיכון ובצבא, ככל שהכרתי יותר ויותר חברים
גם חברים לנשק, מעדות המזרח נחשפתי יותר ויותר להיסטוריה המופלאה, הכאובה לעתים, של העליות השונות לארץ.
הבנתי שבתוך המעשה הציוני האדיר של קליטת עלייה המונית למדינה זעירה וצעירה, נעשו גם שגיאות, לעתים אף בכוונת מכוון.
כשר חינוך, ראיתי את פערי ההזדמנויות הבלתי נסלחים בין הפריפריה לבין המרכז.
בעיר שלומי, למשל, לא היה אף ילד שנבחן ב-5 יחידות מתמטיקה בעוד שבמרכז הארץ היו המון.
פעלתי לצמצם את הפער. זו היתה המשימה שהקימה אותי בכל בוקר מהמיטה כשר חינוך.
הילדים בשלומי חכמים ונבונים בדיוק כמו הילדים ברעננה ובקריית אונו. אסור לוותר עליהם, ואסור לנו כמדינה שמבוססת על כשרון ויוזמה לפספס את הפוטנציאל שלהם.
בשנותיי כשר חינוך ראיתי שמחומר הלימוד בהיסטוריה נעלמו חלקים משמעותיים במורשת של עם ישראל – הסיפור של היהודים בארצות האסלאם.
הטוב והרע, ההיסטוריה והזהות המיוחדת, התרומה לעם ישראל ולמורשתו והתרומה לעולם.
יזמתי את הקמת וועדת ביטון, והתחלנו את מהלך התיקון. זו דרך ארוכה, ונמשיך בה.
אבל הנה הנקודה העיקרית—השאלה היא מאיזו תפיסה מתחילים את התיקון. האם מתפיסה של שנאת אחים, של ״הם״ ו״אנחנו״
או מתפיסת ״אנחנו״ למרות ההבדלים ולמרות האתגרים, של אהבה, של יחד.
את העדות השונות עלינו לחגוג, ולא להפוך חלילה לקבוצות יריבות. הרי זה מה שנותן לנו כח, שהופך אותנו ליפים יותר, מעניינים יותר, חזקים יותר.
חג המימונה כבר מזמן אינו רק חג של יוצאי מרוקו, אלא של כל עם ישראל.
כולנו גורשנו מספרד. כולנו צעדנו מאתיופיה לעבר ירוזלם. בתוך כולנו נצרבה השואה. כולנו עלינו באונייה אקסודוס והמדינה היא של כל עם ישראל.
בשנתה ה-74 של מדינת ישראל, חלילה לנו לחזור לדיבור על ישראל ראשונה ושניה ושלישית. יש עם ישראל אחד. חג מימונה שמח לכל עם ישראל".
