אח אמיתי- גבר בן 55 עם אירוע מוחי ואיך טיפול מקצועי מנע נזק לכל החיים.
שלום וברוכים הבאים לטור- אח אמיתי
היי, כאן פלג בן 34, בן זוג של עינת ואבא ליואב ועומר.
אח מלר"ד (מרכז לרפואה דחופה-מיון) בשש שנים האחרונות.
ראיתי אינספור מקרים מצמררים, ביצעתי עשרות החייאות, מאות הנשמות, טיפלתי באלפי התקפי לב, אירועים מוחיים, הצלתי חיים ועוד ה-מ-ו-ן המון,
ועל החיים האלו אספר לכם כאן!
אקח אתכם ואתכן לסיור ממבט ראשון על המקום שבו מצילים חיים.
– אם יצא לכם לראות בכל מיני סדרות רפואיות מכשירים ולשמוע כל מיני מושגים רפואיים שלא הכרתם אז במיוחד בשבילכם נוסיף בונוס קטן ונסביר אותם בשפה שכולנו מדברים.
במהלך הטור יופיעו מושגים רפואיים ולידם כוכבית*
על חלקם תוכלו ללחוץ לקריאה רחבה יותר, או פשוט לגלול לסוף כל טור שם יצורף הסבר קצר לכל מושג ומושג.
כל טור מסתיים במסר לחיים שלמדתי בצורה הכי ישירה מעבודתי כאח בחדר המיון.
יאללה מתחילים:
יום רביעי והשעה כבר 21:30, מתחיל להרגיש את סוף המשמרת. טלפון ממד"א מצלצל
המוקדן מספר: "בדרך אליכם גבר בן 56 עם חשד לאירוע מוחי(במונחים רפואיים הקיצור הוא: CVA) אקוטי (מיידי/חריף), מזה רבע שעה מבולבל, עם חולשה בצד שמאל של הגוף, וסטיית של זווית הפה*, הוא מגיע באמבולנס טיפול נמרץ אליכם תוך 15 דקות".
שומע את ההודעה ומתחיל להכין את המיטה:
ציוד לבדיקות דם מוכן על מגש, כל המבחנות בשורה שוכבות, מכשיר א.ק.ג* ליד המיטה ממש, מד לחץ דם ומד חום, ולסיום גלוקומטר (מודד סוכר בדם).
מריץ בראש מה אפשר לקדם עד שיגיע, מודיע לצוות הסי טי והרופא הנוירולוג* ,מצלצל להזמין אלונקאי שיהיה קרוב.
21:45 גלגלי האלונקה של מד"א נשמעים היטב, מסתכל אל הצוות מרחוק וכבר מזהה, המראה של ק' (שמו להיום) נראה דומה, דומה מאוד להרבה אירועים מוחיים שאנו נתקלים בהם.
הפאראמדיק שאת ק' מלווה מעביר מידע רפואי, ואנחנו כבר עטים על החולה- סימנים חיוניים*, דמים וא.ק.ג, טלפון לצוות במכון הסיטי לספר שהחולה אליהם עכשיו יוצא!
אפשר לדמות "התנפלות" כזו על מטופל כעמדת עצירת המכוניות במרוצים (Pit stop): המכונית עוצרת, צוות מקצועי, מאומן והכל מתוזמן, מתקתק, מחליף גלגל, ממלא דלק ומשגר את המכונית אל החלל.
יוצאים לכיוון מכון הסיטי
מגיע רופא נוירולוג ומצטרף לדרך, יש לו תפקיד חשוב בקביעת המשך הטיפול של ק'.
ק' עובר בדיקת סי טי ראש ראשונה לשלול דימום מוחי* ומיד עובר בדיקה שניה והפעם עם חומר ניגוד* כדי לאתר חסימה בכלי הדם שבמוחו.
הנויורולוג מתקשר לאגף שלי להודיע: "ק' צריך טיפול מהיר בחדר הלם תגיע!"
השעה 22:00 ק' במיטת חדר ההלם ואני מתחיל לתת TPA* שהיא ה-ה-תרופה המיוחדת במינה, כזו שקרישי דם* ממיסה. נותנים אותה בעזרת מזרק מיוחד במשך שעה ובהשגחה צמודה צמודה. בינתיים הרופא מקפיץ מהבית את מצנתר המוח של בית החולים, ק' יקבל תרופה ויכנס לצנתור מוחי* דחוף.
ועכשיו עצירה להבהיר מספר דברים בנוגע לאירוע מוחי וסכנת החיים:
אירוע מוחי מתחלק לשני סוגים עיקריים-
- דימום בתוך המוח- מכלי דם שנקרע (כמו חור בצינור של הגינה), מום מולד, גידול סרטי ועוד.
- חסימה בכלי דם ועצירה של הספקת הדם אל האזור מסוים במוח.
בטח שמעתם/ן על החשיבות של זיהוי וטיפול מהיר באירוע מוחי. והנה הסיבה לכך: תאי המוח אינם מתחדשים ולכן כל דקה שעוברת בה המוח נפגע, מיליוני תאי מוח נהרסים!
דבר אשר משאיר נזק ונכות לכל החיים. לגבי סימנים וכיצד אפשר לחשוד לאירוע מוחי אפרט ממש עוד מעט.
נחזור אל המקרה-
רבע שעה עברה מאז שק' הגיע אל המיון, הוא הספיק כבר להתקבל להערכה ראשונית, לבצע שתי בדיקות סי טי ולהתחיל לקבל טיפול להמסת קרישי הדם, בסך הכל עברו 30 דקות מאז שהתחילו הסימנים שלו- משמע האירוע המוחי קרה לפני חצי שעה ואנחנו בזמן מצויין של תגובה.
ק' מקבל את התרופה ומגיעה הוראה ממצנתר המוח להכין את ק' לצנתור מוחי.
מזה זה בתכלס אומר את ק' להכין? מפרט לכם מיד, רמז… צריך רופא מרדים.
ק' יורדם ויונשם על ידי הרופא המרדים, נכניס לו קטטר שתן (צינור לניקוז שתן) בנוסף נחדיר גם זונדה* דרך הפה לניקוז הקיבה.
אזור המפשעות של ק' יגולח- משם נכנס הצנתר שאל מוחו אמור להגיע, ושם לתפוס את הקריש וכמה שפחות להפריע.
השעה 23:00, 90 דקות בלבד מתחילת האירוע, וק' כבר אחרי טיפול להמסת הקריש, שוכב מורדם ומונשם על מיטת הצנתורים ומחכה שהמאסטרו (המצנתר) ישפר לו את החיים.
שעה וחצי עברה סך הכל וק' קיבל טיפול על גבול השלמות במונחים של בית חולים- הודות לכל המעורבים בטיפול, ממי שזיהה סימנים ומד"א הזמין, דרך צוות האמבולנס, האחים ואחיות, אלונקאי שלסי טי לקח, טכנאי הרנטגן, הרופא הפנימאי, הנוירולוג, המרדים והמצנתר- ככה ביחד כולנו מצילים חיים.
מרבית המטופלים שאלינו פונים עם תלונות של אירועים מוחיים, מגיעים לאחר שעה, שעתיים ואפילו יומיים, אז כבר הנזק הוא גדול ובלתי הפיך- הבנתם/ן את העניין של כמה חשוב לזהות סימנים בזמן, אני לא צריך להוסיף.
ק' השתחרר לאחר מספר ימים עם אפס, כן אחזור על זה א-פ-ס חסרים בתפקוד, מתפקד כרגיל כמי שלא עבר אירוע מוחי והכל הודות לזיהוי מוקדם וצוות מקצועי.
עוד ב
משתף אתכם ואתכן כאן כיצד לאתר סימנים ולמנוע החמרה, נעזר במודל FAST שהינו ריכוז תמציתי של סימנים שיש לשים אליהם לב: זיהיתם אחד מהבאים? עכשיו לבית חולים!
FACE – פנים: סטייה של זווית הפה, חיוך לא סימטרי.
ARMS – ידיים: חולשה של יד אחת. לבקש מהאדם ללחוץ חזק את שתי הידיים שלך באותו הזמן, ניתן גם לבקש ממנו להרים את שתי הידיים באותו הזמן, ואז ולשים לב האם יד אחת לוחצת חלש יותר או שהוא לא מצליח להחזיק באוויר.
SPEECH – דיבור: קושי בדיבור, דיבור לא ברור או אובדן היכולת לדבר.
TIME – זמן: זמן הוא מוח! כל שניה, כל שניה חשובה טוסו למיון קרוב ביותר אליכם!
סימנים נוספים שחשוב להכיר ובהחלט יכולים לרמז על אירוע מוחי (דימום או חסימה):
- בלבול/ אי שקט, הבנאדם נראה לא נינוח, לא מובן ואי אפשר להסביר את ההתנהגות שלו בדרך אחרת.
- סחרחרות חדשות ללא סיפור של שינוי תנוחה לפני שהתחילו.
- אי שיווי משקל.
- כאבי ראש חזקים ממה שמוכר לאותו אדם.
- תמיד תנסו להיזכר איך הוא בדרך כלל והאם משהו שונה בדיבור/ התנהגות שלו.
- יש עוד קשת גדולה של סימנים אספתי את היותר נפוצים.
חושדים באירוע מוחי של אדם לידכם, הזמן משמעותי מאוד! דאגו שיגיע לבית החולים במהירות האפשרית, כל שניה ושניה שלו יכולה להיות התפנית.
לנהל מקרה שכזה דורש הרבה ביטחון, לדעת לדבר אל צוותים ולקדם עניינים, להפעיל רופאים ומכשירים, להכיר תרופות, פעולות ונהלים. מכירים מישהו שעובד במיון תדעו שהוא תמיד בכל מקום לגמרי בעניינים, תמיד חד ומוכן לפעולה מאפס למאה כמו מכונית הפורמולה.
ועכשיו אליי, מה לקחתי מהמקרה הזה?
מקרים כאלו מגיעים אלינו בממוצע 4 פעמים ביום!
רובם כבר לאחר זמן רב מתחיל האירוע והסימנים, ומעט מאוד נשאר לנו לעשות.
אני רואה יומיום איך בני חמישים מגיעים למיון, בקושי נושמים כי עישנו חצי חיים, מגיעים בני שישים עם אירועים מוחיים כי כל שאריות הג'אנק שאכלו סותמות להם את העורקים, זה לא רק על הנייר במחקרים, זו האמת ואני פוגש אותה כל יום פנים אל פנים.
החלטתי לקחת את בריאותי בידיים, מפחית ג'אנק, מוסיף מלא פירות וירקות לתפריט, כמה שפחות אוכל מעובד, כן חבר'ה אפשר גם לוותר על טורטית.
אני רואה איך בני עשרים מטפלים בהוריהם הצעירים (40-60) במקום לבלות איתם בחוץ ובמרחבים. אבא עישן ובקושי נושם, אמא כל היום אוכלת אוכל מטוגן, ועכשיו הסוכר בדם שלה וואחד בלאגן.
ישנם גורמי סיכון מאוד ברורים, עישון, סכרת, אורח חיים ועוד, הקפידו לשמור על בריאותכם, חייכם ארוכים מאוד.
יש אנשים שתגובתם היא: "תן לי ליהנות מעכשיו, מי חושב על העתיד"! תשובתי אליהם היא: "ילדכם יאהבו אתכם תמיד!"
מקרא:
- סטיית/צניחת זווית פה: אפשר לראות בצורה ברורה שצד אחד של הפה פשוט צונח למטה, אפשר לבקש מהאדם לחייך כדי להדגיש את חוסר הסימטריות.
- מכשיר א.ק.ג: זהו מכשיר המורכב ממספר חיישנים המוצמדים לגוף המטופל שדרכו אפשר לאמוד היטב את פעילות הלב ולאתר אירועים לבביים, הפרעות מסכנות חיים ולאסוף המון נתונים. הבדיקה קצרה מאוד ואיננה כואבת, בסיום הבדיקה המכשיר מוציא תדפיס של הפעילות אותו הצוות בודק.
- נוירולוג- רופא מתמחה בתחום נוירולוגיה שהיא תחום רפואי העוסק בחקר התפקוד של מערכת העצבים המרכזית וההיקפית. הוא הרופא שמטפל בחולים עם אירועים מוחיים.
- סימנים חיוניים: סימנים שנמדדים בצורה מהירה ונותנים תמונה כללית על מצב החולה: דופק, לחץ דם, סטורציה (אחוז הדם המקושר לחמצן), חום וסוכר.
- דימום מוחי: דימום מכלי דם במוח ממספר רב של גורמים, המוח סגור בתוך הגולגולת ולכן לדם אין לאן לצאת ונוצר לחץ מאוד גבוה בתוך המוח שעלול לגרום לנזק בלתי הפיך ועד למוות.
- חומר ניגוד: חומר המוזרק למטופל בזמן ביצוע בדיקת הסי טי, החומר זורם בכלי הדם ואפשר לראות אותו בבדיקה, איפה שהוא נעצר ולא מתקדם- שם החסימה.
- TPA: תרופה (יקרה פלוס) הניתנת דרך וריד תוך שעה בהשגחה צמודה, תפקיד התרופה הוא להמיס את קריש הדם במוח ובעצם לשחרר את החסימה, כמו פותח סתימות של ביוב רק במוח, הבדל קטן.
- קריש דם: הצטברות של מרכיבי הדם על דפנות כלי הדם עד כדי יצירת חסימה של כלי הדם.
- צנתור מוחי: כולנו מכירים צנתור לבבי, אותו דבר רק במוח, הרופא המומחה (ויש ממש ממש מעט כאלו בארץ לצערי) נכנס עם צינור מיוחד דרך עורק (או מהיד או מהמפשעה) ומגיע אל המוח- שם משתמש במספר דרכים להסיר את קריש הדם ולשחרר את החסימה, ישנן עוד סיבות בהן מבצעים צנתור מוחי- בעתיד נשתף.
- זונדה: צינור המוחדר דרך הפה או האף של מטופל ומגיע לקיבה, יש מספר רב של סיבות מדוע מכניסים זונדה: בדיקה של תוכן הקיבה, ניקוז הקיבה, האכלה ועוד ועוד… שלא נדע.
את הכתבה הראשונה תאונה קשה בשישי לילה כבר קראתם/ן? שווה לכם!
לקריאה נוספת על אירועים מוחיים ומחלות נוירולוגית מוזמנים לקרוא באתר האיגוד הנוירולוגי בישראל
