סוגנד פאחרי, ילידת טהרן וראש המדיה הפרסית של המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, משרטטת תמונת מצב מדאיגה עבור שלטון האייתוללות בטהרן. לאחר חידוש חלקי של הקשרים עם מקורות בתוך איראן, עולה תמונה אחידה של "שקט מתוח" המכסה על הר געש שעומד להתפרץ. לדברי פאחרי, למרות שהרחובות נראים שקטים תחת הדיכוי הכבד של כוחות הביטחון, האנשים בשטח מדווחים על תחושה של משטר צבאי לכל דבר ועניין, כאשר המהפכה התודעתית כבר הושלמה בקרב מרבית הציבור.

הטבח הנורא שהתרחש בתחילת ינואר (9.1.26) הותיר בציבור האיראני פצע פתוח ואבל כבד. על פי העדויות שמגיעות לפאחרי, המספרים הרשמיים שפרסם המשטר על אודות ההרוגים והעצורים הם רק קצה הקרחון, והמספרים האמיתיים גבוהים בהרבה. הדיכוי האלים לא הצליח לדכא את רוח ההתנגדות, אלא להיפך – הוא יצר תחושת מיאוס שבה לאזרחים כבר אין מה להפסיד. "הם אומרים שגם ככה לא חיו עד עכשיו", מצטטת פאחרי את קולות האזרחים המיואשים אך הנחושים.

לדבריה של פאחרי, המנטליות של העם האיראני השתנתה באופן בלתי הפיך, וכעת נותר רק להמתין לרגע שבו השינוי התודעתי יהפוך למציאות פיזית בשטח. למרות האימה והסבל, שוררת בקרב האופוזיציה והאזרחים אופטימיות זהירה לגבי עתיד המדינה. המשפט הפרסי הידוע "גם זה יעבור" הפך לסיסמת תקווה ברחובות איראן, מתוך הבנה שלכל משטר דיקטטורי יש סוף, והסערה הבאה היא רק עניין של זמן.