סיפורו של ד' [שם בדוי], חובש קרבי במילואים ששירת בחזית הלחימה ב"חרבות ברזל", מביא לידי ביטוי את הפצעים השקופים של המלחמה. לאחר חודשים ארוכים של לחימה אינטנסיבית בחירבת חזעה ובמחנה הפליטים שאטי, בהם טיפל בפצועים תחת אש ונחשף למראות קשים מנשוא, ד' שם קץ לחייו. כעת, משפחתו מנהלת מאבק משפטי להכרה בו כחלל צה"ל.

עדות המג"ד: "אנשי הרפואה לוקחים את המלחמה הביתה" לתביעה שהגיש עו"ד יואב אלמגור צורף מכתב יוצא דופן ממפקד הגדוד של ד' בחטיבה 5. המג"ד מתאר לוחם מסור שפעל במוקדי החיכוך הקשים ביותר: "הוא טיפל בפצועים בתוך בתים שזה עתה טוהרו, תחת אש נ"ט, מראות של דם רב וצעקות. אין לי ספק שהמראות הללו נתנו את אותותיהם על נפשו". המג"ד אף הודה בכאב: "לא השכלנו לזהות את הסימנים מנפשו".

השיחות האחרונות וזעקת העזרה התביעה חושפת תיעוד מצמרר מימיו האחרונים של ד'. על פי הנטען, בכל פעם שעלה איום של גיוס חוזר למילואים, מצוקתו גברה. ד' חיפש ברשת מילים לשירים העוסקים בהקרבת חיילים וניהל שיחה כואבת עם בינה מלאכותית (ChatGPT), לה כתב: "נמאס לי לראות דברים רעים… מהי הדרך הכי קלה למות?". עו"ד אלמגור מדגיש כי החרדה מפני חזרה לשדה הקרב, ללא מעטפת נפשית, היא שהובילה לטרגדיה. המשפחה דורשת כעת ממשרד הביטחון לקבל אחריות על הלוחם שחזר מהחזית, אך נפשו נותרה מאחור.