מלחמת חרבות ברזל, הנכנסת לשנתה השנייה, השפיעה על כל אחד ואחת מאיתנו ועל אורח חיינו. רבות דובר על הקשיים של המפונים מבתיהם בצפון ובדרום, אך לעיתים אנו שוכחים עוד מגזר שנאלץ להתמודד עם אתגרים לא פשוטים בעקבות ההתרחשויות – המפונים הסיעודיים.

כך, למשל, אלפי עובדים זרים נטשו את ישראל בחודשי המלחמה הראשונים ולא חזרו מאז. את אותו המחסור, שהיה גדול מלכתחילה, מתקשה המדינה למלא , ומי שמשלם על כך בבריאותו ושגרתו הם הקשישים הזקוקים לסיוע. וזה לא הכל – הרבה מהקשישים הסיעודיים אינם מקבלים את מכלול הסעדים להם הם זכאים מהמדינה, בעיקר קצבאות סיעוד. מדוע זה קורה, ומה ניתן לעשות בנידון? יצאנו לבדוק בעזרת המומחים של 'זכותי', החברה המובילה בתחום מיצוי זכויות רפואיות, כולל זכויות של סיעודיים.

"אפשר להגיד שהבעיה פה היא בעיה כפולה," הסבירו לנו המומחים של 'זכותי'. "מחד, הבירוקרטיה העומדת בדרכו של מי שזכאי לקצבת סיעוד היא רבה ועשוייה להיות מתישה. מנגד, מדובר באוכלוסייה שמלכתחילה מתקשה עם ההתמודדות היומיומית, ולכן לצערנו רבים מהקשישים הסיעודיים אף נוטים לוותר מראש על זכויותיהם מהמדינה – רק כי אין להם את הכוח לעבור את ההליך הארוך. מיותר לציין שזהו מצב בלתי מתקבל על הדעת."

המציאות העצובה

כמו בכל סוג של קצבה, ביטוח לאומי מציב מספר תנאי סף לזכאות: ראשית, קצבת סיעוד ניתנת רק לאנשים אחרי גיל פרישה המתגוררים בקהילה (משמע, בביתם שלהם או אצל בני משפחה וכו'). לכן, קשישים המתגוררים במסגרת סיעודית אינם זכאים לקצבה זו. שנית, הקצבה מחולקת לאלה הנזקקים לסיוע בביצוע פעולות יומיומיות בסיסיות. החוק מגדיר בפירוש באילו פעולות מדובר: הלבשה, רחצה, התניידות, אכילה וטיפול בהפרשות.

כל אזרח העומד בשני תנאים בסיסיים אלה יכול להגיש בקשה לקצבת סיעוד באמצעות טופס ב.ל. 2600. כמובן, ניתן ורצוי להיעזר בבני משפחה, אפוטרופסים, חברות מיצוי זכויות וכיו"ב, על מנת להקל על התהליך. יש לצרף לטופס את המסמכים הבאים:

• סיכום מידע רפואי עדכני, הניתן על ידי רופא המשפחה.
• סיכומי טיפולים ואשפוזים שהתרחשו עד 3 חודשים לפני יום הגשת התביעה ועשויים להיות רלוונטיים.
• אישורי הכנסות של התובע ובן\בת זוגו עבור שלושה מתוך ארבעת החודשים שקדמו לחודש הגשת התביעה.

שימו לב כי במקרים מסוימים, התובע יידרש לשלוח מסמכים רפואיים נוספים בהתאם לשיקול הדעת של הבוחנים מטעם ביטוח לאומי.

"בשלב זה, המוסד לביטוח לאומי בוחן את המסמכים ומחליט אם יש כאן זכאות לקצבת סיעוד מלכתחילה," פירטו המומחים של 'זכותי'. "באם החליט הביטוח הלאומי להיענות לבקשת התובע, השלב הבא הוא לקבוע את גובה הקצבה. זה נעשה בעזרת מבחן ה-ADL (כלומר activities of daily living), שבודק את יכולתו של התובע לבצע את חמש הפעולות הבסיסיות שהוזכרו לעיל. בחלק מהמקרים, מסתפק המוסד בשיחת טלפון. אולם במקרים אחרים, הוא עשוי לשלוח נציג מטעמו שיבחן מקרוב את התובע – וזה, כמובן, דורש היערכות נוספת מצידו."

עומדים לצדכם

בשלב הבא בתהליך, ביטוח לאומי קובע אם המבוטח זכאי לקצבת סיעוד או לא, ובאיזו דרגה, ומודיע על כך לתובע. אולם, החלטת המוסד אינה סוף פסוק. מומחי 'זכותי', שסייעו בשנים האחרונות לאלפי ישראלים לקבל קצבת סיעוד הולמת, הוסיפו:

"במהלך שנות פעילותינו נתקלנו בלא מעט מקרים בהם התובע לא היה מסופק מהחלטת ביטוח לאומי, בין היתר כי הקצבה שאושרה לו עשויה להיות נמוכה מדי. לכן, אפשר לערער על ההחלטה ולבקש להפנות אותה לגוף הקרוי 'ועדת העררים של המוסד לביטוח לאומי'".

הקשיים הבלתי נראים

באופן טבעי, מצבם של קשישים סיעודיים נוטה להחמיר עם השנים והגיל. לכן, קצבת סיעוד שהספיקה לצרכי הגמלאי בעבר לא בהכרח עונה על כל צרכיו כיום. בדיוק לשם כך, מאפשר ביטוח לאומי לקשישים סיעודיים לדרוש הגדלה של הקצבה החודשית – וגם כאן, לצערנו, מדובר בהליך לא פשוט.

"כפי שניתן לראות, הליך התביעה של קצבת סיעוד – או לחלופין של הגדלתה – עשוי להיות מורכב ביותר," סיכמו מומחי 'זכותי'. "כש'זכותי' הוקמה, לפני כשני עשורים, שמנו לעצמנו למטרה לטפל בדיוק במקרים כאלה, של ישראלים שלא מצליחים להשיג את מה שמגיע להם בזכות ולא בחסד. עד עכשיו סייענו לעשרות אלפי ישראלים מול גופים כמו ביטוח לאומי, מס הכנסה וחברות הביטוח השונות. אנחנו בוחנים את ההיתכנות של כל מקרה שמגיע אלינו לגופו לפני שאנו מציעים את שירותינו, כדי לא לבזבז את הזמן של לקוחותינו, ולכן אחוזי ההצלחה שלנו גבוהים מאוד. אנו מזמינים כל ישראלי וישראלית, המרגישים שמגיע להם יותר מהמדינה, לפנות אלינו כדי שנוכל לבדוק אם אנחנו יכולים לסייע."