חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד בארה"ב פרסמו היום ממצאים המציעים פתרון לאחת התעלומות הרפואיות שליוו את חיסוני ה-mRNA נגד קורונה: מדוע שיעור קטן מאוד של מתחסנים, בעיקר גברים מתחת לגיל 30, פיתחו דלקת בשריר הלב (מיוקרדיטיס).

החוקרים גילו כי בקרב אלו שפיתחו את הדלקת, נרשמה עלייה חדה בשני חלבונים של מערכת החיסון (ציטוקינים) בשם CXCL10 ואינטרפרון גמא, מיד לאחר קבלת המנה השנייה. בניסויים שנערכו בעכברים, נמצא כי נטרול החלבונים הללו מנע את הפגיעה בלב מבלי לפגוע ביעילות החיסון נגד הנגיף.

בנוסף, המחקר מצא כי חומר בשם ג'ניסטאין (אסטרוגן ממקור צמחי) הצליח להוריד משמעותית את המדדים הדלקתיים בלב. החוקרים מציעים לבחון מתן ג'ניסטאין כטיפול מונע לנערים וגברים צעירים לפני קבלת המנה השנייה, כדי לצמצם את הסיכון הנמוך ממילא לסיבוכים.

חשוב להדגיש: דלקת שריר הלב בעקבות חיסון היא אירוע נדיר ביותר (כ-30 מקרים למיליון מנות), וברובם המכריע של המקרים מדובר במחלה קלה שחולפת במהירות. לעומת זאת, הידבקות בנגיף הקורונה עצמו גורמת לדלקות לב וסיבוכים קשים בשיעור גבוה פי כמה. הגילוי הנוכחי הוא הוכחה לכך שהמדע ממשיך להשתפר – במקום רק "לחיות עם תופעות הלוואי", מחפשים דרכים אקטיביות למנוע אותן לחלוטין ולשפר את בטיחות החיסונים העתידיים.