סיכום בדרג המדיני: תקציב הביטחון יוגדל ב-31 מיליארד שקלים נוספים

לאחר מו"מ אינטנסיבי בין משרדי האוצר והביטחון, הוחלט כי התקציב הכולל למערכת הביטחון יעמוד על 143 מיליארד שקלים. ברקע: דרישות המערכת למענה מבצעי במבצע "שאגת הארי".

כסף / שטרות / מתנה

קרדיט צילום: אילוסטרציה

ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון ישראל כ"ץ ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' הגיעו היום (שלישי) להסכמות סופיות בדבר הגדלת תקציב הביטחון לשנת 2026. על פי הסיכום שהתגבש בפגישה המשולשת, תקציב הביטחון יתנפח ב-31 מיליארד שקלים נוספים מעבר לבסיס התקציב המקורי, ויעמוד על סכום כולל של 143 מיליארד שקלים.

ההחלטה התקבלה בתום מו"מ מורכב ששיקף את הפערים העמוקים בין צרכי המערכת הצבאית לבין המגבלות הפיסקליות של המשק. מערכת הביטחון הציגה דרישה ראשונית לתוספת חסרת תקדים של 80 מיליארד שקלים, בטענה כי עצימות הלחימה הרב-זירתית והצורך בחימוש אסטרטגי מחייבים הגדלה משמעותית של המלאים. מנגד, באגף התקציבים באוצר הזהירו מפני פריצה מסוכנת של מסגרת התקציב וביקשו להסתפק בתוספת של 20 מיליארד שקלים בלבד. הפשרה שהושגה, 31 מיליארד שקלים, משקפת את ההבנה בדרג המדיני כי צרכי מבצע "שאגת הארי" מחייבים גמישות תקציבית מידית.

לצד ההיבט הצבאי, ההחלטה התקבלה תחת צל פוליטי כבד. הפלונטר הקואליציוני סביב חוק הגיוס ממשיך להעיב על היכולת להעביר את התקציב בכנסת. ביהדות התורה ובמפלגות החרדיות הבהירו בשיחות סגורות כי תמיכתם בתקציב, הכולל את תוספת המיליארדים לצבא, מותנית בקידום חוק הגיוס – סוגיה שמעוררת התנגדות ציבורית עזה בצל המלחמה.

במקביל, משרד האוצר מתכנן להצמיד להגדלת התקציב שורה של רפורמות מבניות בחוק ההסדרים, ובראשן הרפורמה במגזר הבנקאי ובמשק החלב. באוצר מקווים כי רפורמות אלו יסייעו בריסון יוקר המחיה ויקלו על הנטל הכלכלי הצפוי בעקבות הגירעון המתרחב. בדרג המדיני מעריכים כי למרות המתיחות מול המפלגות החרדיות, הרגישות הביטחונית הגבוהה תביא בסופו של דבר לאישור התקציב בממשלה ובכנסת בשבועות הקרובים.

אהבתם? שתפו!

כתבות נוספות