ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, מתכנן ביקור רשמי בהונגריה ביום רביעי, ה-2 באפריל, זאת למרות צו המעצר הבינלאומי שהוציא נגדו בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) בשל חשד לפשעים נגד האנושות ברצועת עזה. ביקורו יכלול פגישות עם ראש ממשלת הונגריה, ויקטור אורבן, וגורמים נוספים במדינה. ביום ראשון הודיע משרד ראש הממשלה על תוכן הביקור, שיכלול שיחות מדיניות ואסטרטגיות שיכולות לעצב את קשרי ישראל-הונגריה. ביקור זה צפוי להימשך עד ה-6 באפריל.

צו המעצר הבינלאומי:

האם יש לו השפעה על ביקורו של נתניהו?

ב-21 בנובמבר 2024, בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג הוציא צו מעצר נגד נתניהו בגין פשעים לכאורה נגד האנושות ופשעי מלחמה שבוצעו במהלך הלחימה עם חמאס ברצועת עזה. ההחלטה עוררה התנגדות ניכרת מצד ישראל, שדחתה את הטענות וביקרה את בית המשפט על כך שלדבריה, מדובר בהטיית דעת כלפי מדינה ריבונית. רבים טוענים כי מדובר במניע פוליטי, מאחר שהדין הבינלאומי אינו תמיד מבוסס על ממצאים ברורים.

השפעת צו המעצר על היחסים הדיפלומטיים של ישראל

הביקור המסתמן בהונגריה מעלה את השאלה כיצד השפעת צו המעצר עשויה להשפיע על היחסים הדיפלומטיים של ישראל. למרות צו המעצר, ממשלת הונגריה בראשות אורבן לא ראתה צורך לשנות את יחסיה עם ישראל. אורבן, הידוע בתמיכתו המובהקת בישראל, צפוי להמשיך את שיתוף הפעולה עם ראש ממשלת ישראל, גם תחת האיומים מצד הקהילה הבינלאומית.

המאבק המשפטי של נתניהו והשפעתו על המערכת הבינלאומית

לאור צו המעצר של בית הדין הפלילי הבינלאומי, השאלה המרכזית היא איך תגיב המערכת הבינלאומית לביקור של נתניהו במדינות שמכבדות את סמכות בית הדין. החזית המשפטית והפוליטית שבין המדינות האירופיות והמדינה היהודית מעלה סימני שאלה בנוגע לשיתוף פעולה עם בית הדין הפלילי, וייתכן שגם מדובר בשדה קרב בין אינטרסים פוליטיים שונים.

מסקנות ותחזיות לעתיד

הביקור המתוכנן בהונגריה מציב את ישראל בפני אתגרים דיפלומטיים והמשפטיים. מצד אחד, נתניהו ושאר נציגי הממשלה מבקשים לשמור על קשרים טובים עם מדינות שמגלות תמיכה במדיניות ישראל, ובמיוחד עם הונגריה, אשר נחשבת לאחת מהמדינות האירופיות שתומכות באופן פעיל בישראל. מצד שני, יש המוטרדים מההשלכות המשפטיות אם ייחשף נתניהו למדינה אחרת שיכולה לעמוד בפני איומים משפטיים בעקבות צו המעצר.

קריאה לפעולה:

ביקורו של נתניהו בהונגריה מצביע על הצורך בהשגת תמיכה דיפלומטית ממדינות שתומכות באופן פעיל בישראל. זהו סימן לכך ששימור קשרים יציבים עם מדינות אירופאיות, גם כשיש חילוקי דעות משפטיים, הוא חלק בלתי נפרד מהאסטרטגיה של מדינת ישראל בזירה הבינלאומית.