לאחר הפסקה של יותר מחודשיים שנגרמה בשל המלחמה, הבוקר (שני) התחדשו הדיונים במשפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בבית המשפט המחוזי בירושלים.
הכתב הפוליטי של עכשיו 14, מוטי קסטל שמסקר את המשפט, פרסם בחשבון הטלגרם שלו: "מה שנחשף הבוקר בבית המשפט המחוזי פשוט מסמר שיער, שומט את הלסת ומדיר שינה מהעיניים.
חשבתי ששמעתי כבר הכל אבל התהומות, הפשע והשפל המחריד בו התנהלו החוקרים במסע הציד אחר רה"מ פשוט מצליחים לטלטל ולהפתיע כל פעם מחדש.
עו"ד ז'ק חן הראה 2 דוגמאות כיצד בתיק הרגיש בתולדות המדינה, החוקרים למצער עשו עבודה רשלנית ביותר. הילכו אימים על עדים, לא הכירו מינימלית את החומר, יצאו מנקודות הנחה שגויות שהתבררו בקלות כלא היו – וביססו בהמשך קביעות ע"פ גרסאות שגויות של עדים להם השתילו זיכרון.
כך למשל נחקר דוד שרן ראש לשכת נתניהו,
על מסמך שהעבירה כביכול דנה נויפלד יועמ"שית משרד התקשורת לחתימת רה"מ. שרן כלל לא זכר אירוע כזה אך החוקר (שכבר חקר אותו בתיק אחר והובא במיוחד בחקירה השניה כדי להלך אימים) מאיים עליו ש"כרגע" הוא עד ובהמשך, החקירה יכולה לסבך גם אותו – ומשכנע אותו שאכך כך קרה.
שרן "מציע" הסברים למה שקרה ובין היתר קושר את רה"מ לעסקה.
הבעיה: האירוע מעולם לא קרה. נויפלד לא היא שהחתימה את רה"מ וממילא שרן גם לא "הכניס" אותה לרה"מ לחתימה וכן הלאה. החוקר בוחניק שהרבה לגמגם ולשתות מים טען כי בזמן אמת סבר אחרת וששרן לא רוצה לשתף פעולה.
השופטת פרידמן: "איך אתה אומר שהוא לא משתף פעולה – כשהוא לא משתף פעולה עם משהו שלא קרה?"
כנ"ל, מימון שמילה שהיה משנה למנכ"ל משרד התקשורת דאז, נחקר על מסמך ממנו רה"מ "השמיט" כביכול סעיף קריטי.
הבעיה: מי שהשמיט היו אנשי משרד התקשורת כאשר גם התביעה הודתה בכך. כל הראיות מראות שהכל נחתם כדרך המלך.
השופט ברעם המום: "לא בודקים את זה קודם? חבקין (החוקר) גם לא ידע שמדובר בנתון שגוי?
זה נתון מרכזי בחקירה מרכזית ועסקה מרכזית, אתם לא יודעים לפני חקירה כזה דבר????"
הנה התמלולים המדהימים:
*חקירה נגדית:*
חן: חקרת את שרן גם ב3000 וגם ב4000,
היו 3 חקירות נכון?
בוחניק: לא זוכר בדיוק כמה
חן: מציג את התמלילים. אלו 3 ההודעות שהוגשו.
אתה חקרת את החקירה השנייה מבין השלוש, נכון?
מיום 2 במרץ 2018
בוחניק: כן.
חן: עוד נתון. אתה הרי מתכונן לחקירות. אתה ותיק ומנוסה. אתה בטח קורא את החומרים?
בוחניק: הגיוני. אבל לא זוכר מה היה בחמישי ההוא.
חן: האם יכול להיות שלא קראת את החומר של החקירות הקודמות? מסמכים, התכתבויות?
בוחניק: סביר מאד שקראתי
חן: וכך אתה נוהג?
בוחניק: כן, רק אציין שהיא הובלה ע"י ניירות ערך והיו אנשים שיותר בקיאים ממני. לא אבוש לומר שבחלק גדול מהחקירות הם הובילו. זו לא חקירה רגילה.
חן: בהיבט הזה שאתה חוקר משטרה מנוסה, לתיק חשוב! ואתה צריך להכיר את החומר, פשיטא, לא?
בוכניק: כשרק אני מנהל את החקירה זה באמת מתבקש. אני משתדל להיות מאד רציני. שאלתי שאלות. לא בהכרח ידעתי את הפרטים הקטנים. אגב, זו לא חקירה, זו הודעה.
חן: כשנכנסת לחקירה של שרן כמו בכל חקירה אחרת, אתה קראת את החומר שנוגע לו כולל ההודעה של החקירה הראשונה. ולא סמכת על החוקר הראשון.
אתה אקטיבי מאד. לא סתם "עלית" על מוקש.
בוכניק מתחיל להזיע: אני לא נמצא פה במצב רגיל. בד"כ אני נוהג באופן מקצועי. סביר מאד שזה היה בהודעה של שרן. יכול להיות שקראתי. כנראה התשובה שלי לא מספקת אותך.
חן: סביר שהכנת את עצמך לחקירה וגם סביר שלא הכרת כל פרט ופרט.
החוקר מסתבך.
בוחניק: היא לא הייתה חקירה מדי מורכבת. לשם אנחנו מכוונים. יש איזשהו סיפור של דוד שרן של פגישה שקיים עם מספר גורמים.
אני לא צריך להיות חוקר דגול ולעבור על הרבה הרבה חומרים. צריך לדעת קרה או לא קרה.
*הקול של החוקר נסדק. רועד קמעא
שותה משהו.*
חן: תאשר לי שמהחקירה השנייה והלאה עברתם לחקירה תחת אזהרה.
חן: שרן גם היה עצור?
בוחניק: אני חושב שהוא היה עצור גם. היה גל ב' או ג' הוא נעצר יחד עם אחרים.
חן: היה עצור 11 ימים.
בוכניק: לא מתווכח
חן: החוקר של שרן בחקירה הראשונה שלא השתתפת בה, מספר שכבר בראשונה שרן אמר שהוא חושש מפני חקירה דומה כמו ב3000.
כלומר – מחקירה "פתוחה" שתעבור בהמשך לחקירה באזהרה.
הכרת את זה?
בוכניק: לא.
חן: בחקירה הראשונה של העדות של שרן,
החוקר אמר לו: "בוא תספר לי על ההנחיות שרה"מ נתן בקשר לבזק יס". הוא הכחיש, נכון?
בוחניק: סביר מאד שידעתי שהוא הכחיש.
חן: אחרת למה צריך חקירה שנייה?
חן: לפני דקות נשאת נאום חוצב שרה"מ נתן הנחיות ורק צריך לברר איזה הנחיות!
ויכוח סוער בין חן לבוחניק.
קטעת אותי. לא קטעת אותי.
בוכניק: הלאה
חן: הלאה תגיד לנחקרים שלך!
בוחניק מסתבך ומזיע: אני צריך לשתות מים. הרבה מים.
חן: תשתה הרבה. אתה תשתה עוד הרבה בחקירות שלך. אני מבטיח לך.
חן: הוא שלל בחקירה שרה"מ נתן הנחיה כלשהיא. אתה יכול להגיד: כן, לא, לא זוכר. אלו האופציות.
בוכניק: סבירות גבוהה שקראתי מה אמר בחקירה הקודמת. אין לי את הזיכרון המדוייק.
חן: טוב, בוא נראה איך מתגלגלת החקירה שלך.
חן: בוא נקרא יחד. זו תחילת החקירה. מפגש ראשון איתך! עוד לא הייתה לו הזדמנות לא לשתף פעולה.
שרן שואל אותך: "טוב, תגיד לי קודם למה אני פה בכלל?"
*בוכניק סיים בקבוק מים. עבר לבקבוק השני.*
חן: אתה אומר לו: "בוא נחדד כמה דברים". כלומר, באת וכבר ידעת מה אמר בחקירה הקודמת.
הדעת נותנת שחוקר מקצועי בא לחדד מה שכבר קרא?
בוחניק: כן אבל…
חן: כן, עם סייגים ומדרון אחורי.
אם נרד הלאה בעמוד 3.
אתה במסגרת עדות, לא באזהרה נכון?
בוחניק: כן
חן: אתה מחדד לו לשרן: "אתה במסגרת עדות, *בעיקרון* במסגרת עדות".
חן: מה זה "בעיקרון"?
(רומז שזה איום באוויר. כלומר שזה יכול להתהפך. הערה שלי)
בוחניק: אם תנסה למצוא עכשיו כל מילה במה שאני אומר…
חן: כן. כל מילה אני אדייק!
חן: למה היה חשוב לך לומר שהוא "בעיקרון" במסגרת עדות?
השופטים מתערבים ומבררים עם בוחניק.
בוכניק: בכוונה הוא (חן) פסח על עמוד 2.
לא שמתי לב בכוונה שאמרתי או לא. אנחנו מעצימים מילים של חוקרים אחרים.
אין כאן כוונה מיוחדת.
השופטים מנסים לברר עם העד.
בוחניק: אין איזה משמעות
בוחניק מנסה: בעמוד 2 הוא אומר יש לי איתך ניסיון בתיק קודם. הוא אומר שהחוקר הנוסף הוא לא רוצה שייחשף לחומרים שאסור לו לדעת.
השופטת פרידמן: אם לא רצה שהחוקר יחשף לחומר אז שהחוקר ייצא החוצה, מה זה קשור?
בוכניק מגמגם קשות: כאילו, אני לא רוצה שיעלו דברים מתיק קודם…
שותה מים
חן מצטט: בסעיף 6 למזכר.
"ביחס לשאלתנו כתוב! מדוע הזכיר שנחקר כעד". שהחוקר הדגיש לו שזה כדי לחדד שהוא נחקר כעד ויש לו פריוויליגיה שאין לנחקר.
ואין לו את הפריווילגיה שיש לחשוד.
חן: תסלח לי במטותא. לא בגללך!
חן ציני להחריד: כדי לומר לו אין לך את הפריווילגיות שיש לחשוד.
בוחניק: וגם להוריד את מפלס הלחץ
חן: אבל אצלו זה עשה הפוך! הוא מכיר אותך וכבר אמר לך שהוא חושש ואתה מדגיש לו ש"כעיקרון" הוא עד.
בוחניק: זה לא תלוי בי
חן: זה מאד תלוי בך.
בוכניק: אני רואה שהוא לא משת"פ ולכן אני כל הזמן מזכיר לו
חן: אבל זו רק תחילת החקירה! אמרת לו שלום! איך אתה רואה שהוא לא משת"פ?
בוכניק: בגלל שקראתי את הקודמת
חן: אבל אמרת שלא כ"כ קראת ושאתה לא זוכר! רק סביר… אם סביר, וסביר… מתיז את המילים.
*השופט ברעם: מר בוכניק, אדוני לא יחפש יותר מדי מה להשיב. פשוט להשיב.*
בוחניק: אם בהודעה הראשונה שלו… אתה מסלף את הדברים שלי. אמרתי ש…
זו התפלספות מיותרת
השופט: אולי גם ההערה האחרונה מיותרת.
חן: אחד הדברים שחקרת היה עסקת בזק – יס.
אתה קורא חומר לקראת חקירות?
בוחניק: על פי רוב.
חן: מן הסתם כשיש עסקת בזק – יס אתה לומד את הנושא הזה, נכון?
*בוכניק: כבר אמרתי שהחקירה הובלה ע"י ניירות ערך.
בצער אני אומר את זה. גם היום אני לא מבין את העסקה, ואת הדקויות בה ואת כל הנושאים האלו. לא מבין בזה.*
חן: אמרת שבנושא המקצועי של בזק – יס לצערך אתה פחות שולט. חקרת מספר נחקרים? נכון?
בוכניק מסתבך: לא הבנתי בדקויות האלו. כשגביתי זה היה כדי שיאשרו לי אירועים מסוימים קרה או לא קרה.
חן: אבל כתוב עליך: "בכל חקירותיו הוא נסמך על מסמכים ועל כל פרט שהובא אליו"
בוחניק: לא בהכרח בעסקת בזק יס
חן: מימון שמילה. (משנה מנכ"ל משרד התקשורת דאז) הוא נחקר בנושא בזק -יס?
בוחניק: אבל לא נשאל לפרטים על בזק – יס אלא על אירועים. לא חפרתי על העסקה עצמה.
ידעתי כמה דברים בסיסיים.
חן מצטט מהחקירה של שרן:
בוחניק מטיח: "אתה בטוח שלא התעסקת בזה? כי אנחנו יודעים שכן התעסקת בזה!
שרן: איזה?
בוכניק: במסמך לחתימת אישור העסקה. (משו כמו) אתה הכנסת את דנה.
דוד שרן: איזו דנה?
בוכניק: דנה היועצת המשפטית. אלו מסמכים לחתימה אצל רה"מ.
*חן: אתם מציגים לו שאלו מסמכים שהביאה דנה נויפלד ואתם מציגים לו שהוא היה קשור לזה.*
*חן: רואים שהוא לא זוכר. מסתמך על מה שאתם מציגים לו והוא אומר בסוף: "יכול מאד להיות".*
עכשיו בואו נראה לאן לקחתם את זה.
על הבסיס הזה הוא ממשיך ומעלה השערות.
*זה דברים שאתם שמתם בפניו! והוא כלל לא זכר.*
הוא מפתח את ההיגיון שלו. שהוא היה קפדן להכניס את מומו פילבר לרה"מ
שרן מהחקירה: "יכול להיות שמומו לא היה ולכן הכנסתי את דנה. כי אולי מומו היה בחו"ל"
חן: על אירוע שהוא לא זכר שהוא הכניס את דנה לרה"מ לחתימה!
הכל היה בנוי על הזיכרון שאינו זוכר ואתם הצגתם לו שהוא הכניס אותה לרה"מ!
בוכניק: כן.
שרן בחקירה מנסה לרצות את החוקרים: "לדעתי הוא אומר לי: יש לי מסמכים לחתימה אז אני אכניס את היועצת המשפטית.
חן: זה נסמך על חוסר זיכרון מוחלט. ומפתחים היגיון מה יכל להיות שם.
אתה שואל אותו: "מה הוא (רה"מ) אומר לך על המסמכים עצמם?
הוא הרי בכלל לא זוכר את האירוע!
הוא עונה: "לא יודע".
אתה: (כלומר בוחניק בחקירה) "איזה מסמכים זה?"
דוד שרן: אולי הוא אמר בזק? אולי אחר?
חן: זה הכל על חוסר זיכרון, כן!
בוכניק: אוקיי.
חן: לשלושתכם (החוקרים) ברור שזה התחיל בחוסר זיכרון
בוכניק: אני לא מאמין לו. בתחושה שלי אני מניח שהוא כן זוכר והוא מסרב לשתף פעולה. אני מפרק מוקשים.
חן: אני מראה לך איך אתה נסמך על חקירה אחרת
בוחניק: אני לא נכנס לויכוח הזה
חן: אני לא שואל אותך. אתה לא מנהל פה חדר חקירות
חן: החקירה בפני ביהמ"ש
מה שאתה אומר מופרך וחסר היגיון. ביהמ"ש יחליט. אירוע ההחתמה רואים שהוא לא זוכר, אתה לא מאמין לו משום מה. אתם שמים לו זכרונות כאילו נויפלד הייתה שם ומשם מתקדמים. תראה כמה זה מופרך!
*אתה יודע שאין שאלה בכלל. שהנתון ששמתם לו שם, זה שאתה אינך מאמין לו – שהוא הכניס את נויפלד וכו'
*לא היה ולא נברא!*
בוכניק: כן, שמעתי על זה.
חן: זה לא נעשה בכוונת מכוון…
אני מראה לך שבאירוע שאתה לא מאמין לו זה כבר לא נכון!
ב: זה לא בכוונה. בזמן אמת חשבתי שהוא משקר
חן: אתה לא נאשם. אתה חוקר אבל…
*הבסיס של האירוע לא נכון!!!
לא יכולה להישמע הטענה שלך. אתה פותח אירוע שלא קרה.*
*השופטת פרידמן: אתה יוצא מנקודת הנחה שכשהוא אומר לך "לא זוכר" על אירועים לא נכונים – הוא משקר!*
*השופטת פרידמן: איך אתה אומר שהוא לא משתף פעולה – כשהוא לא משתף פעולה עם משהו שלא קרה? זה אומר עו"ד חן
*בוחניק: באותו רגע אני לא יודע שאני מטעה אותו. הוא כל הזמן אומר שהוא לא זוכר ולא זוכר ולא זוכר. אז לאורך כל העדות ככה וגם שם האמנתי שהוא משקר*
*השופט ברעם: לא בודקים את זה קודם?*
חן: ידעתם את זה קודם.
בוכניק: אני לא אטעה אותו. זה אבסורד!
חן: אל תדבר בשם אחרים
בוכניק: זה הכי הזוי שיכול להיות! לא מדבר בשם דיוואן. (חוקר אחר) אבל נציג לו דבר שידענו שהוא לא נכון?!
חן: זה חוסר מקצועיות. אין לי ראיה שידעת את זה.
סיג ושיח ביניהם.
חן: יש אופציות של רשלנות וחוסר מקצועיות. בחקירה הכי רגישה בתולדות המדינה!!! אין אבן ומוקש שלא נפלתם בה. בסוגיה הכי חשובה! חתימת העסקה!!!!
שרן משת"פ באופן מלא! ראינו כבר שמה שהוא לא זכר הוא מסכים "להניח"!
עכשיו בוא תראה איך ההנחה השגויה שלכם והלחץ שהפעלתם עליו הופכת לאמירה!
"בעיקרון" עד, זוכרים?
אותה טעות, אותו חוסר זיכרון, או
חן מצטט מהחקירות:
שרן: למה הייתי צריך את הבחורה הזו? למה בכלל
היא הרי הכירה את המסמכים וידעה את זה. כנראה בגלל זה.
*חן: טעות! תראה איך היא מתפתחת!!!*
שרן בחקירה: אלה המסמכים שצריך לחתום עליהם. זה קשור כנראה לבזק".
חן: זה כבר לא עולם ההשערות והסברות!
זו כבר אמירה שמשייכת את רה"מ!
חן: הוא מנסה לבנות איזושהיא גרסה שתרצה אתכם.
חן מצטט:
החוקר צחי חבקין: מה הם דיברו רה"מ ודנה?
שרן: מה נראה לך שהקשבתי לה? זה בכלל לא מעניין אותי. כנראה מומו אמר לי להכניס. הכנסתי. אחרת הייתי שואל אותה מה מדובר".
ציטוט מהחקירה:
חוקרים: מומו אמר לך.
שרן: כן; כנראה צריך מישהו שיסביר לרה"מ. הכנסנו אותה – היא אמרה לו תחתום".
חוקר: הוא שאל שאלות לפני שהוא חתם?
שרן: לא חושב שהוא שאל.
בוכניק: זאת אומרת הוא ידע במה מדובר, הוא יודע שזה אמור להגיע אליו
שרן: כן, כנראה המנכ"ל אמר לו".
חן: האם בקטע הזה אתה רואה חוסר שת"פ?
בוכניק: יש לי מאות דוגמאות שבהתחלה לא מספרים ואח"כ…
*פרידמן פלדמן: אבל יש כאן שיתוף פעולה מעל ומעבר!*
*ברעם: חבקין (החוקר) גם לא ידע שמדובר בנתון שגוי?
זה נתון מרכזי בחקירה מרכזית ועסקה מרכזית, אתם לא יודעים לפני חקירה כזה דבר????*
*חן: אז הנה פתרון התעלומה: מי שהכניס את המסמכים לחתימה לרה"מ זה שמילה!*
מי חקר? חלק אתה.
חן: שמילה סיפר לחוקרים שהוא החתים את רה"מ על המסמך.
הכרת?
ב: מאד יכול להיות שכן
חן: פילבר גם הוא אומר ששמילה החתים. לא שרן ולא נויפלד ולא…
הכרת?
*בוכניק: כנראה אחר כך. לא בזמן אמת*
חן: הוא העיד 10 ימים מהמועד שבו חקרת את שרן!
שאלתי אותך בהתחלה אם הכרת את החומרים. אמרת שסביר שכן. אתה לא זוכר…
*עכשיו אני מראה לך שהעדות הזאת של פילבר!!!! שאתה חקרת את שרן והכרת את החומר!!!!! הוא אמר – שהוא אמר ששמילה החתים!!!!!!!!*
בוכניק:
חן: מה זה? זאת חקירת חלם!!!!!!
גם את הבדיעבד נפרק.
אנחנו רואים את התוצאות של הדבר הזה יום יום במשפט הזה!
חן: נעבור לאפיזודה אחרת.
חן: אתה חוקר את שמילה. 7 בינואר 19. כמעט שנה אחרי תחילת החקירה הגלויה
שמילה כבר מסר עד אז 4 הודעות קודמות. גם כאן אני מניח שקראת את החקירות שלו, נחקר חשוב. לפני שאתה ניגש לחקור.
בוכניק: מסייג שיכול להיות שלא הכל היה חשוב.
חן: כן; אבל בשביל לדעת את זה אתה צריך לקרוא קודם.
בוכניק: יש דינמיקה של קצין וכו'
אין לי זיכרון מה קראתי ולא קראתי.
חן: ניגשים לחקירה כשאתם לא יודעים על מה מדובר.
אתה חוקר את סוגיית יום ההחתמה. מזכיר לך.
בוחניק: מעורפל. עבר הרבה זמן.
חן: פחות זמן מאז החקירה הראשונה של שרן אצלך לבין השניה…
בוחניק: כי כבר למדתי אותו.
חן: ואני למדתי אותך ב20 דקות. אתה לא בדיוק משתף פעולה. אתה משאיר הכל פתוח, אתה מעלה השערות…
בוחניק: אני לא משת"פ?
חן: אני רק מראה לך באיזו קלות אתה מגלגל על הלשון האשמות כלפי אנשים ונחקרים.
חן:
הנה נתון: האם אתה זוכר או יודע שמועצת הכבלים והלווין המליצה לרה"מ לאשר את העסקה כשאשר הכניסה סעיף בין היתר של רשות התחרות ו…
בוכניק: נודע לי משמילה אחר כך. היה איזה סעיף שהושמט שם ואחר כך הבנו ש…
*חן: מי השמיט?*
*בוכניק: מי שהשמיט זה מישהו ממשרד התקשורת.*
*חן: רגע! את החקירה של שמילה אתה חוקר באיזה כיוון? שמי השמיט?*
*בוכניק: רה"מ.*
זה מה שנמסר לנו
חן: הושמט בטעות ע"י המחלקה המשפטית. אתה אומר זה מה שהובא לנו. מי הביא?
בוכניק: היו תכתובות מיילים שברוריה זעמה שהושמטו.
חן: אחת! לא רבות. טיוטה של מייל! שלא נשלחה ושבסוף הסתבר שטעות של משרד התקשורת
*כיצד חוקר ש"אומרים" לו שראש הממשלה השמיט כשכל החומר היה בפניכם!!!*
השופטים המומים.
בוכניק: הוא יכל להפריך את זה מיד
חן: אבל זה מה שהוא עשה! לא האמנתם לו.
חן: יש 2 אופציות. או בכוונה
או רשלנות שצועקת לשמיים.
אתם לוקחים טיוטה שנשמטה בטעות. מכל הראיות שמוכיחות שהכל נחתם כדרך המלך. אתה מתעלם! ונאחז בטיוטה אחת!
*השופט ברעם: על יסוד מה אדוני הניח שהוא קיבל את המייל. הוא לא קיבל את זה!*
בוכניק: את זה ידענו בדיעבד.
תירוש: יש מייל בין ברוריה מנדלסון לבין דנה נויפלד שהיא מתארת שיחה טלפונית שהייתה שם. חברי לא מציג את זה.
חן: נכון שאתם מנהלים את העולם אבל לפחות בבית המשפט בשביל הנראות תנסו.
זה מקומם. די כבר. זה סוג של סיכומים שהיא קוטעת את הרצף שלי.
תירוש: זאת חוצפה
חן: את מטעה את בית המשפט.
בן צור: לא מבין מה עושה התביעה.
חן: אני מבין מה עושים.
העד יוצא וחוזר
*חן: היינו בטיוטה שלא נשלחה ושהתקלה הייתה בכלל במשרד התקשורת ואחרי שאנחנו יודעים שגם לא התקיימה שיחה כזאת אתה חוקר את שמילה על משו שלמדת בדיעבד.*
חן לתירוש: כשביקשתי מים זה לא היה סימן כדי שתעצבני אותי.
פרידמן: תרגיעו קצת.
חן: מי מסר לך?
בוכניק: לא זוכר. יש מתודולוגיה. יש ישיבה ראש הצוות אומר, כך וכך צריך לחקור וכו'
חן: אבל אם כך עוד יותר. הרי החומר היה בפניכם!
כמו "דנה החתימה – רה"מ השמיט"
*בוכניק: היו דברים שגויים בתיק הזה*
חן: שמילה העיד ארוכות על מה שהוא הרגיש כהטעיה שלו וגם שלח לך מייל.
בוחניק: לא הייתה לי כוונה להטעות אותו
חן:
שמילה כותב: הרגשתי שהטעו אותי, הרגשתי מתוסכל והלכתי ושלחתי לחוקר 4-5 מיילים שהוכיחו שבשאלות שלו הוא הוביל אותי לא נכון ובגלל זה כנראה השבתי דברים לא נכונים. זה הרגיז אותי וקומם אותי. אפילו התלבטתי אם לשלוח את זה ליועמ"ש אבל בסוף הסתפקתי בלשלוח אליו והוא אישר שקיבל את זה.
ממשיך לצטט:
בוכניק שואל בזמן אמת:
"האם אתה זוכר תנאים שביקשו להשמיט?
שמילה: לא זוכר שמישהו ביקש להשמיט תנאים.
חן: מה הבסיס לשאלה הזו?
בוכניק: לא זוכר אם זה אותו מייל. הנחת העבודה היא שתנאי מהתנאים הושמטו. זה לא הגיע באוויר.
חן מצטט מחקירת שמילה:
בוחניק: אני מציג לך מייל שבו עולה שמנדלסון הבינה משיחה שלה איתך שרה"מ החליט לחתום על נוסח מסוים לאישור המיזוג ללא תנאים מסוימים שהופיען באישור המועצה. תסביר במה מדובר?
תירוש: הייתה חקירה באותו יום שבה מנדלסון סיפרה שהיה את כל הדבר הזה. היום אנחנו מבינים בדיעבד שהייתה שם טעות. אין מחלוקת וזה גם לא נכנס לכתב האישום אבל בזמן אמת זה מה שסברו. משם זה הגיע, לא כמו שחברי מציג.
חן: אחרי החקירה הראשונה נכנס בוכניק ל"זירה", ראה זה פלא החקירה שלו "מתקדמת". לא מתוך זיכרון אלא איך נבנית גרסה.
פרידמן פלדמן: מה התכלית?
חן: אני אראה גם איך הגיעה האמירה שרה"מ ביקש להכניס את בזק.
כשנעמוד בסיכומים וחברתי תעדיף את האמירה של שרן לגבי בזק
אני בונה את ארגז הכלים לכבודכם כדי שתוכלו לדעת מה התרחש בחקירה של שרן. כדי שתדעו להעריך. סימני אמת וכאלו.
זה לא עובד ככה שבאים בסוף לוקחים רק משפט אחד. ונשכח מזה שהוא לא זוכר וכל מה שהיה. בנקודה מסוימת "אמרת"! זהו. נגעת נסעת.
כשתראו הכל תדעו גם את הנסיבות.
כדי שאוכל להתווכח. צריכה להינתן התשתית.
הייתה כאן סדרת טעויות קריטיות.
על הרקע הזה נראה, כיצד אותו עד שהיה עצור 11 ימים והיה בפוסט טראומה, וכשהעד הזה (החוקר) טורח להזכיר לו ש"כרגע" אתה בעדות פתוחה. מחזיקים לו את החרב מעל הראש באירועים שהוא לא זוכר והראיתי כעת איך זה מתפתח.
אם כבודכם אומר לי שכבר החלטתם לא לקבל את האמירה של שרן בנקודה מסוימת אז בסדר אבל זה לא קרה.
למה, מישהו נהנה לעשות את זה?
https://t.me/kastelmoti14/818
