ארה"ב מקצצת בסיוע הצבאי למצריים
רקע: מתיחות ביחסי וושינגטון-קהיר
היחסים בין ארה"ב למצרים ידעו עליות ומורדות לאורך השנים, אך ההחלטה האחרונה של וושינגטון להקטין את הסיוע הצבאי לקהיר מסמנת עידן חדש של לחצים דיפלומטיים. לפי דיווחים עדכניים, המהלך מגיע על רקע סירובה של מצרים לקלוט פליטים פלסטינים מעזה – סוגיה שהפכה לנפיצה במיוחד מאז תחילת הלחימה ברצועה.
הסיוע הצבאי למצרים: מה המשמעות של הקיצוץ?
ארה"ב מספקת למצרים סיוע צבאי שנתי בהיקף של כ-1.3 מיליארד דולר, הכולל נשק, טכנולוגיות צבאיות ואימונים לכוחות המזוינים. מדובר בחלק בלתי נפרד מהיחסים האסטרטגיים בין המדינות, שהתבססו לאחר חתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים ב-1979.
אולם, בחודשים האחרונים התגברה הביקורת בארה"ב על כך שמצרים אינה מיישרת קו עם מדיניות וושינגטון בנוגע למשבר בעזה, ובפרט בסוגיית הפליטים. בעקבות זאת, ממשל ביידן החליט להפחית את היקף הסיוע, מהלך שמעלה סימני שאלה לגבי עתיד שיתוף הפעולה הביטחוני בין המדינות.
מה עומד מאחורי סירובה של מצרים לקלוט פליטים?
מצרים, בהובלת הנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי, הציבה קו אדום ברור: היא לא תאפשר העברת פליטים פלסטינים משטח עזה אל חצי האי סיני. הסיבות לכך מגוונות:
חשש מדמוגרפיה משתנה: קהיר חוששת מהתבססות אוכלוסייה פלסטינית גדולה בתוך מצרים, דבר שעלול להשפיע על היציבות הפנימית.
שיקולים ביטחוניים: התבססות של פליטים באזור סיני עלולה להגביר את נוכחותם של גורמים חמושים וליצור איומים ביטחוניים על מצרים.
לחץ מדיני: מצרים אינה מעוניינת להפוך למבוא לפתרון הבעיה הפלסטינית על חשבונה. קהיר דורשת פתרון בתוך שטחי עזה ולא העברת האוכלוסייה החוצה.
ארה"ב מפעילה לחץ – אך האם זה יעבוד?
ההחלטה להפחית את הסיוע הצבאי היא חלק ממדיניות הלחץ של ארה"ב על מצרים. אך האם קהיר תתכופף תחת האיום הזה? ישנם מספר גורמים שיכולים להשפיע:
1. תלות כלכלית: למרות שמצרים תלויה במידה רבה בסיוע האמריקני, בשנים האחרונות היא מחזקת קשרים עם מעצמות נוספות כמו רוסיה וסין, מה שעשוי להפחית את התלות הישירה בוושינגטון.
2. השפעה אזורית: מצרים מחזיקה בעמדת מפתח בסכסוך הישראלי-פלסטיני, ולכן ארה"ב עלולה למצוא את עצמה במצב שבו היא נדרשת למצרים יותר משמצרים נדרשת לה.
3. תגובה פנימית: החלטות ממשלתיות בנוגע לפליטים עשויות להיתפס כפוגעות בריבונות מצרים, דבר שעלול לעורר התנגדות פנימית חריפה.
השלכות אפשריות: מה הלאה?
הקיצוץ בסיוע הצבאי עלול להשפיע על כוחו של הצבא המצרי, אך גם על מדיניות החוץ של קהיר. מצרים עשויה לחפש מקורות חדשים לציוד צבאי, להדק קשרים עם רוסיה או סין, או לנקוט גישה תקיפה יותר מול וושינגטון.
בנוסף, ייתכן שהמהלך יוביל לתגובת נגד מצד מדינות ערביות נוספות, שעלולות לראות בו תקדים מסוכן ללחץ אמריקני על ריבונותן.
סיכום: נקודת מפנה ביחסים?
המהלך של ארה"ב מאותת כי גם בנות בריתה הקרובות ביותר אינן חסינות מפני סנקציות דיפלומטיות וכלכליות. כעת נותר לראות האם מצרים תבחר לשנות את עמדתה בעקבות הלחץ האמריקני – או שמא תעמוד על שלה ותנסה למצוא מקורות תמיכה חדשים.