האם עיתונאית מוכרת חצתה את הגבול בין דיווח להסתה? זהו השאלה המרכזית סביב מעצרה של תושבת העיר העתיקה בירושלים, עיתונאית בשנות ה-30 לחייה, שנעצרה לאחר שעל פי החשד פרסמה ברשתות החברתיות תכנים המעודדים אלימות.
הפרסומים שהובילו למעצר
על פי גורמים במשטרה, החשודה העלתה לרשתות החברתיות סרטון שבו מופיעים דבריו של יחיא סינוואר, מנהיג חמאס ברצועת עזה, וצירפה לו את הכיתוב: "רצה למות מות קדושים".
בפרסום אחר, שיתפה סרטונים של מחבלים מגדודי ג'נין, תוך הבעת הערכה כלפיהם וכתבה: "רק אלוהים יכול לגרום להם להוריד את הנשק".
גורמי ביטחון רואים בפרסומים אלו חצייה ברורה של גבולות חופש הביטוי, והעיתונאית נלקחה לחקירה באגף הביטחוני של משטרת מחוז ירושלים.
מעצר שמעורר הדים
המעצר עורר דיון נרחב – מצד אחד, אנשי מערכת הביטחון מדגישים כי מדובר במקרה ברור של הסתה לאלימות, שעלול להוביל לפיגועים ולפגיעה ממשית בביטחון המדינה.
מן הצד השני, ארגונים לזכויות אדם ועיתונאים טוענים כי מעצר עיתונאים בשל פרסומים מהווה סכנה לחופש הביטוי, גם אם הדברים שנכתבו שנויים במחלוקת.
עו"ד מרים כהן, המתמחה בחוקי חופש הביטוי, מסבירה:
"אמנם החוק הישראלי אוסר על הסתה לאלימות ולטרור, אך יש לבדוק האם בפרסומים הללו יש קריאה ישירה לפעולה, או שמדובר בפרשנות חופשית של רשויות האכיפה."
מה אומרים במשטרה?
גורם בכיר במשטרה התייחס למעצר ואמר:
"לא נאפשר לאיש, יהיה זה עיתונאי או אזרח מן השורה, להשתמש בפלטפורמות ציבוריות כדי להאדיר טרוריסטים או להלהיט את השטח. לכל אדם יש אחריות על מה שהוא מפרסם, במיוחד בתקופה רגישה כמו זו."
עוד הוסיף כי בימים הקרובים יוחלט אם להגיש כתב אישום נגד החשודה או לשחררה בתנאים מגבילים.
האם חופש הביטוי בישראל בסכנה?
המקרה הנוכחי מעלה מחדש את השאלה עד כמה רחב חופש הביטוי בישראל, והיכן עובר הקו הדק בין ביקורת לגיטימית לבין עבירה פלילית של הסתה.
לפי חוקי המדינה, הסתה לאלימות וטרור עלולה להוביל לעונשים חמורים, אך מקרים קודמים הראו כי ההכרעה המשפטית תלויה בפרשנות – ולעיתים, גם בהקשר הפוליטי שבו הדברים נאמרו.
בינתיים, בירושלים המתוחה ממילא, האירוע מעורר עניין רב, ותוצאות החקירה עשויות להשפיע על מדיניות האכיפה כלפי עיתונאים בעתיד.
האם לדעתכם מדובר בהסתה מסוכנת או בפגיעה בזכויות הפרט? שתפו אותנו בתגובות.
