כבר במבט ראשון קשה לפספס את העוצמה, את הנוכחות ואת הכריזמה של מיה בכר.

מבטה העמוק שמשדרות עיניה הממגנטות מספר הכי טוב את הסיפור של מישהי שעברה דבר או שניים בחיים.

מיה בכר היא שחקנית, בוגרת הסטודיו למשחק של ניסן נתיב, בעלת סטודיו משלה לאמנות ההופעה בתל אביב מאז תחילת 2010, נשואה ואמא לשלושה.

ב- 14 השנים בהן פועל הסטודיו הספיקה מיה להכשיר סוללה של מעל 1200 בוגרים שהגיעו ללמוד אצלה. 90% מהקהל שלה לא מגיע עם ניסיון במשחק ואפילו לא עם כוונה להיכנס לעולם הזה.

הם מגיעים אליה כדי לפתח ולמנף את יכולות התקשורת שלהם מול קהל, באמצעות כלים מעולם המשחק.

מה הביא אותך לעבוד דווקא עם אנשים שאין להם קשר לעולם המשחק?

"האמת שאם היו אומרים לי אפילו לפני קצת יותר מ – 14 שנים שאלמד אנשים לא הייתי מאמינה לזה בחיים.

הכל התחיל ממש במקרה, כשחזרתי לארץ אחרי 8 שנים שלא הייתי כאן. מצאתי את עצמי במצב של "בין הכיסאות".

מצד אחד הייתי כבר עם המון ניסיון כשחקנית, בעיקר בתיאטראות בצרפת ובניו יורק, ומצד שני, היות ולא הייתי בארץ כל כך הרבה זמן, הייתי עדיין מאד אנונימית בתעשיית השחקנים. החזרה לארץ הייתה מאד מאתגרת בלשון המעטה. פשוט חיפשתי דרך להתפרנס וניסיתי. לא תיארתי לעצמי שאתאהב בזה כל כך מהר, ובטח ובטח לא תיארתי לעצמי שעולם המשחק הוא עולם כל כך רלוונטי לקשת כל כך גדולה של אנשים. בעצם התחום הזה רלוונטי כמעט לכל אחד"

משיחה עם מיה בכר על חייה אפשר לחשוב שמדובר בשלוש נשים שונות לפחות.

מיה נולדה וגדלה בירושלים, דור ראשון בארץ, להורים אמנים דוברי צרפתית (זו למעשה שפת האם שלה) ולה שני אחים.

בגיל 8 הצטרפה למקהלת הילדים המקצועית "אנקור", מקהלה עם מסגרת מאד תובענית של חזרות יומיומיות, הופעות מול נבחרי ציבור חשובים, מהארץ ומהעולם.

כן כן גם הופעות ונסיעות לחו"ל בגיל כה צעיר היו חלק מהחוויה הזו. "השנים במקהלה הן שנים שעיצבו את חיי ואת תשוקתי לעולם הבמה ללא כל ספק", היא נזכרת בערגה.

היא התחילה ללמוד משחק בגיל 13, המשיכה בתיכון  לאמנויות ובהמשך בניסן נתיב. "בעצם אני ממשיכה עד היום ללמוד ולגלות את התחום המרתק הזה, גם בתור מורה."

כשגרה בצרפת היא היתה הנציגה של הצגת יחיד מצליחה מטעם תיאטרון הקרון בירושלים ובהמשך נדדה לניו יורק, שם התנסתה, בנוסף למשחק בהפקות שונות, גם בבימוי ובהפקה.

כאמור עם חזרתה לארץ התחילה ללמד ועד מהרה הפך הסטודיו הוותיק והמוערך שלה ל "מאסט דו" של כל מי שמכבדים את עצמם: מנכ"לים מהשורות הראשונות, אנשי עסקים בארץ ובחו"ל, אנשי מכירות,

מרצים, רופאים, אמנים ובעצם מי לא.

שורד לאו דווקא מי שחזק אלא מי שמתאים את עצמו למציאות

מיה בכר הבינה כבר בגיל צעיר את המושג "שורד מי שגמיש ולא מי שחזק". את הנושא הזה של גמישות והקשבה אגב היא גם מלמדת בסדנאות שלה. לראייה – תקופת הקורונה:

"תקופת הקורונה הייתה שוק טוטאלי לעצמאיים ולבעלי עסקים קטנים כמוני. ממצב שהיו לי ארבע קבוצות בשבוע מצאתי את עצמי עם סטודיו סגור, ילדים בבית, באפס מעשה, אבל בזכות התקופה הכל כך מאתגרת הזאת גיליתי כמו כולם את עולם הזום ואת העולם הזה של קורסים דיגיטליים. בהתחלה יכולתי רק לקנא במי שהתחילו ליצור קורסים דיגיטליים למיניהם. ובלבי חשבתי שאת התחום שלי, שאותו לומדים דרך הרגליים, אין סיכוי שאפשר ללמד בקורס דיגיטלי. אז חשבתי", היא צוחקת.

במשך עשרה חודשים הפכתי כל פינה בראש ובסופו של דבר אשכרה השקתי, שנה אחרי שפרצה הקורונה לחיינו, קורס דיגיטלי שאני גאה בו כל כך עד עצם היום הזה".

מהם הכלים העיקריים שאת מלמדת בעצם?

"אני בעצם משתמשת בכלים מדהימים שאיתם לומדים משחק ואשר משמשים את השחקנים כל הזמן: יכולות אילתור, יכולות הקשבה, היכולת להיות ברגע, עבודה דרך החושים, גמישות מחשבתית, שליפה מהמותן, עבודה עם פרטנרים, היכולת לעבוד ולהכיר את שפת הגוף, לתת דרור לדמיון וליצירתיות שאיתם נולדנו כולנו,

רק שחלקנו פשוט שכחנו במהלך החיים. יש בסדנאות גם המון המון כיף והומור, היכרות עם עולם הטקסט, היכרות עם עולם המצלמה, ובעיקר התנסות בכל המדיומים האלה וצבירת שעות טיסה, שאין להן תחליף.

בשורה התחתונה- התלמידים שלי יוצאים עם חווייה חזקה ועם ביטחון להיות מי שהם, אותנטיים, משוחררים, קרובים לעצמם. זאת אגב ההגדרה של שחקן טוב. הוא פשוט הוא. הכי פשוט.

אנשים חושבים שללמוד משחק זה לדעת להפוך להיות מישהו אחר אבל בעצם הם מגלים, ככל שהסדנא עוברת, שהפוך הוא. זה מעין פרדוקס שכזה."

אני עכשיו מבין למה חשבת שאי אפשר להפוך את כל התכנים האלה לקורס דיגיטלי! איך הצלחת להפוך את כל הדברים האלה לכדי קורס שצופים בו במחשב?

אין ספק שהקורס הדיגיטלי לא מתיימר לרגע להחליף את החוויה הייחודית שמספקת העבודה עם קבוצה בסטודיו או במהלך שעור פרטי פרונטלי או אונליין. בעצם בהתחלה הקורס היה משולב – הוא היה מורכב מפרקים שבהם התלמידים צופים בזמנם החופשי והשלימו את זה שעורים קבוצתיים בזום.

לאט לאט הבנתי שגם שעורי הזום לא הכרחיים, מה שאיפשר לי להוזיל את העלות של הקורס הדיגיטלי משמעותית.

בפועל מי שרוכשים אותו הרבה פעמים בוחרים בעצמם לשלב אותו עם שעורים בלייב- אם זה עם שעורים פרטניים, שעורים בקבוצה וגם שעורים אונליין, בעיקר כשמדובר על תלמידים שמגיעים אלי מחו"ל.

מהבחינה הזאת אני חייבת תודה גדולה לתקופת הקורונה. היא עזרה לי להיחשף לקהל עצום שלולא התקופה הזאת לא הייתי נחשפת אליו לעולם.

ואם כבר אתגרים – איך את מתמודדת בתקופה הלא פשוטה שאנו חווים בארץ כבר כמעט חודש?

"אין ספק שאנחנו עוברים תקופה קשה מכל בחינה. אנחנו בעיצומו של אבל בקנה מידה שקשה עדיין לתפוס ויקח עוד המון זמן לעכל.

הקשיים הם בכל פרמטר של החיים: כבנאדם בכלל, כהורה לילדים קטנים, כמי שגורל המדינה חשוב לה וכמובן וכמובן כבעלת עסק כמו שלי.

באופן טבעי עונת סדנאות הסתיו שלי, שבאופן אירוני הייתה אמורה להיפתח ב -08.10.23, מייד אחרי החגים, מן הסתם לא נפתחה.

ולצד אינספור התנדבויות שעשיתי כמו כולם, גיליתי עוד דברים שקשורים לתחום שלי מעבר למה שגיליתי בתקופת הקורונה – את סרטוני ההסברה העולמית למשל.

כולנו נרתמים למשימת ההסברה בדרך זו או אחרת, וגם עכשיו עומדים מול מצלמות, אם ביתר טבעיות ואם פחות. ולא לכולם זה פשוט.

זו הסיבה שמייד הצעתי הנחה של 60% על הקורס הדיגיטלי כדי שיהיה נגיש לכל כיס, מה שמאפשר לי גם להקדיש 30% מהרווחים לטובת ניצולי התופת בדרום.

האתר הרשמי של מיה בכר : https://mayastage.co.il/