המדיניות החדשה: יותר נשקים בידיים אזרחיות

השר לביטחון לאומי, ח"כ איתמר בן גביר, מקדם מהלך דרמטי להרחבת הזכאות לרישיון כלי ירייה. על פי ההצעה, בוגרי תפקידים צבאיים נוספים יוכלו להגיש בקשה לנשיאת נשק פרטי – בהם מדריכי חי"ר, מ"כ שאינו לוחם, מדריכי חילוץ והצלה ועוד.

הצעד הזה, שנשען על עבודת מטה משותפת עם צה"ל, נועד להעניק כלים נוספים להתמודדות עם איומים ביטחוניים ולחזק את תחושת הביטחון בקרב האזרחים. אך השאלה הגדולה היא – האם מדובר בצעד הכרחי, או שמא הוא עלול להוביל להשלכות בלתי צפויות?

מה כוללת הרפורמה, ולמי היא תועיל?

כיום, רשימת הזכאים לרישיון כלי ירייה מוגבלת בעיקר ללוחמים משוחררים, שוטרים ואנשי כוחות הביטחון. התיקון החדש מבקש להרחיב את ההגדרה כך שגם בוגרי תפקידים מבצעיים בעלי מיומנות גבוהה בתפעול נשק יוכלו לקבל רישיון.

בין התפקידים החדשים שיתווספו לרשימה:
✔️ מדריכי חי"ר – אנשי מקצוע שעברו הכשרה צבאית מקיפה והדריכו חיילים בקרב.
✔️ מדריכי חילוץ והצלה – תפקיד קריטי במצבי חירום, המשלב ידע בניהול אירועים מורכבים.
✔️ מדריכי שריון ותותחנים – מיומנים בתפעול נשק כבד ובניהול מצבי לחימה.
✔️ מ"כים שאינם לוחמים – חיילים בעלי הכשרה צבאית גבוהה שהובילו חיילים במסגרות שונות.

בן גביר: "לחזק את ביטחון האזרחים"

השר בן גביר מסביר כי הרפורמה נועדה להגדיל את מספר האזרחים המחזיקים בנשק חוקי ולחזק את יכולתם להגן על עצמם.

> "בוגרי צה"ל עם הכשרת נשק ומיומנות גבוהה צריכים להיות מוכנים להתמודד בכל מצב. הרחבת הזכאות היא חלק ממדיניות רחבה שנועדה להעניק ביטחון אישי לכל אזרח" – כך הצהיר השר.

בפועל, מדובר בצעד שמגיע על רקע גל הטרור הגובר והצורך של הציבור הישראלי בהגנה עצמית מיידית.

תומכים מול מתנגדים: האם יותר נשקים זה הפתרון?

הרפורמה של בן גביר מעוררת לא מעט תגובות – תומכים רואים במהלך צעד הכרחי להגנה עצמית, בעוד שמתנגדים טוענים כי יותר נשקים ברחובות עלולים להוביל להשלכות מסוכנות.

✔️ הצד התומך:
✅ יותר אזרחים חמושים = יותר יכולת תגובה מיידית לאירועי טרור.
✅ ניצול הכשרה צבאית קיימת לטובת הביטחון האישי והלאומי.
✅ הרתעה מוגברת מול גורמים עוינים.

❌ הצד המתנגד:
⛔ נשקים רבים יותר עלולים להוביל לזליגת נשק לעולם הפשע.
⛔ סכנת שימוש לא נכון או ירי מקרי במצבי חירום.
⛔ יצירת תחושת חירום מתמדת בקרב הציבור.

—

איך מגישים בקשה לרישיון כלי ירייה?

אם התיקון יעבור, בעלי התפקידים החדשים שייכללו ברשימת הזכאים יוכלו להגיש בקשה לרישיון דרך משרד הביטחון הלאומי. התהליך יכלול בדיקות רקע, ראיונות אישיים והכשרה מקיפה.

שלבי התהליך:
1. בדיקת זכאות ראשונית – בחינת התפקיד הצבאי וההכשרה.
2. ראיון ובדיקות רקע ביטחוניות.
3. השלמת קורס הכשרה רשמי לאחזקת כלי ירייה.

4. קבלת אישור סופי מהמשטרה ומשרד הביטחון.

מילה אחרונה – לאן זה הולך מכאן?

בין אם אתם בעד או נגד, אין ספק שהרחבת הזכאות לרישיון נשק היא שינוי משמעותי בשיח הביטחוני בישראל. השאלה שנותרה פתוחה היא האם המהלך הזה באמת יביא לתחושת ביטחון גדולה יותר, או שמא מדובר במהלך שעלול לייצר אתגרים חדשים?

האישור הסופי לרפורמה נמצא בידי הוועדה לביטחון לאומי – וכעת, כל מה שנותר הוא לחכות ולראות האם ישראל תיכנס לעידן חדש של מדיניות נשק אזרחית.