חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה–1965, אינו מבחין בין סוגי המדיה – כל פרסום שעלול להשפיל, לבזות או
לפגוע באדם עשוי להיחשב לעוולה אזרחית. עם זאת, כאשר השידור לא נשמר או לא תועד, עלולה להתעורר
בעיה בהוכחת המקרה – איך ניתן להראות מה בדיוק נאמר ומי נחשף לדברים. זו בדיוק הסיבה שבמקרים
כאלה חשוב לפעול במהירות ולתעד כל עדות, צילום מסך או תגובה רלוונטית שיכולה לשמש ראיה.
כבר בשלבים הראשונים של בירור התיק, במידה ונפגעת מפרסום פוגעני שנאמר בשידור חי, מומלץ לפנות אל
עורך דין לשון הרע שלומי וינברג , המתמחה בטיפול בתביעות לשון הרע שמקורן בפרסומים בשידורי לייב.
ייעוץ משפטי בשלב מוקדם יסייע בבחינת עילת התביעה, איסוף ראיות ובניית קו פעולה מדויק.
מדוע קשה להוכיח לשון הרע בשידור חי?
שידורי לייב ברשתות החברתיות יוצרים אתגר ראייתי ברור:
● התוכן אינו נשמר תמיד – אלא אם השידור הוקלט, התוכן "נעלם" בסיום השידור.
● גם אם נותר תיעוד, קשה לעיתים להצביע על כוונה לפגוע – מה שנאמר בלחץ רגעי או תוך כדי
אינטראקציה עם קהל עשוי להיתפס אחרת בהקשר מלא.
● לשון מדוברת, ספונטנית – פעמים רבות השפה בלייב פחות מדויקת, וקיים קושי לפרש אותה באופן
משפטי.
בנוסף, כאשר מדובר בלייב שבו משתתפים מספר אנשים – כמו פאנל, שיחת זום משודרת או שידור עם
אורחים – יש קושי נוסף בזיהוי מי אמר מה, באיזו כוונה ובאיזה שלב. הקונטקסט המלא, שחשוב מאוד
בהכרעת תביעות לשון הרע, עלול להתמסמס כשהשידור אינו זמין לצפייה חוזרת.
אילו ראיות יכולות לחזק את התביעה?
אם נאמרו דברים פוגעניים כלפיכם בשידור חי, מומלץ לאסוף בהקדם את הראיות הבאות:
● הקלטת השידור או צילום מסך – תיעוד ישיר של הדברים שנאמרו.
● תגובות הגולשים – תגובות שמצביעות על ההבנה של הציבור את הדברים כאמירות פוגעניות.
● עדויות של מי שצפה בלייב – במיוחד אם מדובר בעדים ניטרליים.
● מכתבי התנצלות או הודאות – הודעה לאחר השידור שמאשרת את אמירת הדברים.
ראוי לציין כי תביעות רבות נתקלו בקושי כאשר לא הוגשה הקלטה או תיעוד מיידי של השידור. לכן, אם קיים
חשש לפרסום פוגעני, יש לפעול במהירות כדי לתעד אותו. גם פרסום זמני, שנמחק לאחר כמה דקות, עלול
להסב נזק תדמיתי וממשי – ולכן חשוב שלא להמתין.
שאלות נפוצות
האם אפשר להגיש תביעת לשון הרע גם בלי צילום של השידור?
כן, אך הסיכויים להצלחה יהיו נמוכים יותר. כאשר אין תיעוד של ממש, נדרש ביסוס באמצעות עדויות
מהימנות או נסיבות מחזקות אחרות.

אם השידור נשמר רק לכמה שעות – מה ניתן לעשות?
יש לפעול מיידית להעתיק את התוכן. אפשר להיעזר בעדים, בכלי הקלטה פשוטים או לפנות לעורך דין שיפנה
בבקשה דחופה לשימור ראיות מול הפלטפורמה.
האם שיתוף של שידור חי פוגעני מהווה עילה לתביעה?
כן, גם שיתוף או הפצה מחודשת של תוכן פוגעני עלולה להיחשב כפרסום חוזר, וליצור אחריות משפטית כלפי
המשתף.
האם ניתן לקבל פיצוי גם אם השידור היה קצר וזכה לתהודה מועטה?
כן, הפיצוי בתביעות לשון הרע אינו תלוי רק בכמות הצפיות, אלא גם במהות הפגיעה, זהות הנפגע ותוכן
הדברים שנאמרו.
האם רשתות חברתיות אחראיות לתוכן שפורסם בשידור לייב?
באופן כללי, פלטפורמות כמו פייסבוק, יוטיוב או אינסטגרם אינן נושאות באחריות משפטית ישירה על תוכן
גולשים – כל עוד לא ידעו בפועל על הפרת החוק ולא נדרשו להסירו. אך במקרים חמורים ניתן לפנות גם
לפלטפורמה עצמה בבקשה להסרה מהירה או אף לחשיפה של פרטי המשתמש.
הקשר בין לשון הרע ללייבים: נקודות עיקריות למודעות
● לשון הרע בשידור חי אינה שונה מהותית מפרסום כתוב – ההגדרה המשפטית חלה גם על אמירה
חד-פעמית בזמן אמת.
● התפוצה המיידית ברשתות מחזקת את עוצמת הפגיעה – גם אם השידור אינו נשמר.
● דווקא העובדה שמדובר במדיום פחות פורמלי, מבלבלת חלק מהמשתמשים שחושבים שאינם
חשופים לתביעה – בפועל, מדובר בטעות רווחת.
● במקרים בהם השידור מופנה לקהל ממוקד, כמו שידור פרטי לקבוצה סגורה, עדיין ייתכן שיהיה
מדובר בפרסום לשון הרע – אם מדובר ביותר מאדם אחד.
האם יש הבדל בין לשון הרע בלייב אישי לבין שידור דרך עמוד עסקי?
לא מבחינת החוק. מה שחשוב הוא תוכן הדברים והכוונה שמאחוריהם, ולא הפלטפורמה דרכה שודרו. עם
זאת, כאשר מדובר בעמוד עסקי רשמי או מייצג, עשויה להיות לכך השפעה על היקף הפיצוי – בשל פגיעה
תדמיתית חמורה יותר.
בנוסף, כאשר דברים נאמרים מטעם עסק, עמותה או גוף ציבורי, ייתכנו השלכות גם בתחום דיני העבודה, דיני
החוזים או אחריות נזיקית רחבה יותר – לא רק לשון הרע. לכן, ההתייחסות המשפטית לפרסום לייב עלולה
להתרחב מעבר למסגרת הקלאסית של החוק.
ייעוץ משפטי בתיקי לשון הרע בשידורי רשת
לשון הרע בשידורי לייב הפכה לנפוצה בשנים האחרונות, עם התפתחות השידור העצמאי דרך טכנולוגיות
זמינות לכול. אך כמו בכל תחום אחר בדיני תקשורת ודיבה – גם כאן, הכללים המשפטיים תקפים, ולעיתים
אף מוקפדים יותר, בשל חוסר היכולת לשלוט בזמן אמת בתוכן.
היכולת לבסס עילת תביעה במקרים אלו מחייבת לא רק הבנה משפטית – אלא גם רגישות לעובדות, היכרות
עם הפסיקה העדכנית, והתמצאות במאפיינים המשתנים של השיח הדיגיטלי. מדובר בזירה שמשלבת עולם
משפטי מורכב עם דינמיקות חברתיות מהירות ולעיתים גם עם אלמנטים של השפלה פומבית, שיימינג או
פגיעה בזכויות פרט.
זקוקים לייעוץ משפטי בעקבות שידור פוגעני?

אם נתקלתם במקרה שבו שידור חי פגע בשמכם, בתדמיתכם או בזכויותיכם – גם אם השידור נמחק – אל
תוותרו על זכותכם להשמיע קול. לעיתים קרובות ניתן לפעול גם בדיעבד ולדרוש פיצוי הולם על הנזק שנגרם.
חשוב לפעול במהירות, לתעד כל פרט ולהיעזר בעורך דין הבקיא בתחום.
עו"ד שלומי וינברג עוסק בדיני לשון הרע מזה שנים רבות ומביא עמו ניסיון רחב בטיפול בתביעות מורכבות –
הן מצד תובעים והן מצד נתבעים. הוא מלווה לקוחות שנפגעו מפרסומים פוגעניים, לרבות בשידורי לייב
וברשתות החברתיות, תוך שילוב של בקיאות משפטית עמוקה והבנה של המציאות הדיגיטלית המשתנה. אם
נפגעתם מפרסום כזה, עו״ד וינברג עומד לרשותכם לייעוץ וייצוג מקצועי, מדויק ורגיש, שמטרתו להגן על
שמכם ולממש את זכויותיכם.

הבהרה: האמור לעיל מהווה מידע כללי בלבד לפי הדין הישראלי ואינו מהווה ייעוץ משפטי מכל סוג. לצורך
ייעוץ פרטני יש לפנות לעורך דין המתמחה בתחום.