הפקת הענק שכבשה את העולם – אבל באיזה מחיר?
אולפני "באבא יא באבא" שוברים שיאים עם סרטם החדש, "סיר הסירים 2", שכבר הספיק לעורר סערות ברחבי העולם. מדובר בסרט המשך לדרמה המצליחה, והפעם – עם תקציב גבוה יותר, אפקטים מרשימים יותר, והמון "ברסים" (שורות מחץ) שצפויות להפוך לקאלט.
הסרט, שמתאר את מסעו של אחמד מהבקלוות – נער מים תמים שהופך לגיבור בלתי צפוי – זכה בפרסים יוקרתיים, כולל "תולעת הזהב" בפסטיבל ברלין, ואף הוכתר באוסקר לשוחטים. אך האם מדובר בסיפור מרגש או בפרובוקציה בוטה?
מה עומד מאחורי ההצלחה?
"סיר הסירים 2" נכתב ובוים על ידי הקולנוען השנוי במחלוקת, עבדול רחמן ג'יהאד, הידוע ביצירותיו בעלות האמירות החברתיות החריפות. הסרט מתאר את סיפורו של נער מים שבטעות מוצא עצמו במרכז קונספירציה חובקת עולם – כאשר צללים מן העבר רודפים אותו, והוא חייב לבחור בין מסורת, נקמה, וחמלה.
המבקרים מהללים את הסרט על עיצובו הוויזואלי המרשים, משחק עמוק ופס-קול סוחף. מנגד, אחרים טוענים כי מדובר במסר חד-צדדי עם אג'נדה מסוכנת.
זכיות והדים בינלאומיים
למרות (ואולי בגלל) הביקורות השנויות במחלוקת, הסרט קטף את הפרס היוקרתי בברלין. אבל לא רק שם – גם בטקס האוסקר, שבו זכה הסרט בפרס שנראה כקריצה צינית במיוחד. האם הוליווד מנסה לפייס גורמים קיצוניים, או שמא מדובר בזכייה מוצדקת של קולנוע חתרני ואמיץ?
זעם בעולם היהודי – פחד או מחאה?
לא מעט קולות מביעים דאגה לגבי המסר שמעביר הסרט. יש מי שרואים בזכייתו באוסקר עדות לתהליך של כניעה לתכתיבים פוליטיים. אחרים סבורים שהאמנות צריכה להיות חופשית גם כשהיא מעוררת אי נוחות.
אך השאלה המרכזית נותרת פתוחה: האם הקולנוע רק משקף מציאות – או שמא הוא גם מעצב אותה?
