הסכם היסטורי או אשליה פוליטית? יוזמה חדשה בין ישראל ללבנון מעוררת שאלות
בראיון לערוץ אל-ג'דיד הלבנוני חשפה מורגן אורטגוס, שליחת ממשל טראמפ ללבנון, פרטים על יוזמה דיפלומטית חדשה בין ישראל ללבנון. לדבריה, ההסכם המתגבש כולל שחרור חמישה אסירים לבנונים על ידי ישראל, לצד הקמת קבוצות עבודה דיפלומטיות שיפעלו לפתרון בעיות בין המדינות, בהן סוגיית הקו הכחול ונושאים ביטחוניים נוספים. כמו כן, ההסכם כולל התחייבות לפירוק ארסנל חיזבאללה מדרום לליטני ולבניית יכולותיו של צבא לבנון, כך שיהפוך לכוח השולט הבלעדי בשטח.
אורטגוס הדגישה כי תחת הנהגתם של הנשיאים מישל עון ותמאם סלאם, ארה"ב פועלת לבסס עתיד חדש ללבנון. לדבריה, ההתמקדות היא בהשגת הסכם דיפלומטי על חמש נקודות מרכזיות, בהן סוגיות ביטחוניות ושיקום דרום לבנון על ידי המדינה, ולא על ידי חיזבאללה.
הזדמנות אמיתית או הבטחה בלתי ניתנת למימוש?
היוזמה, אם תיושם במלואה, עשויה להביא לשינוי היסטורי ביחסי ישראל-לבנון, אך הדרך לשם רצופה מכשולים. חיזבאללה, בעל השפעה עמוקה על הפוליטיקה הלבנונית, לא צפוי לוותר על כוחו בקלות, ולמעשה, התפרקותו מנשקו תדרוש שינוי משמעותי במאזן הכוחות במדינה. האם ממשלת לבנון מסוגלת לעמוד בהתחייבויות ההסכם ולכפות את שליטתה בדרום המדינה?
שאלה נוספת היא כיצד תתקבל היוזמה בישראל. שחרור אסירים לבנונים, במיוחד בהקשר הביטחוני הרגיש, עלול לעורר התנגדות בציבור ובקרב גורמים פוליטיים שונים. האם ישראל תקבל את ההסכם כמקדם יציבות, או שמא תראה בו צעד שעלול לחזק את אויביה?
מעבר לכך, נשאלת השאלה מהו המניע האמיתי מאחורי היוזמה. האם מדובר במהלך כנה שמטרתו להביא להסדרה ארוכת טווח, או שמא זהו צעד טקטי המיועד להשגת הישגים פוליטיים רגעיים? האם ארה"ב, בעודה מתקרבת לבחירות נוספות, מבקשת להציג הישגים דיפלומטיים, גם אם יישומם מוטל בספק?
תמונת מצב מורכבת
לבנון נמצאת בתקופה של חוסר יציבות פוליטית וכלכלית, ולמרות הדחף הבינלאומי לרפורמות ושיקום, רבים ספקנים בנוגע ליכולתה של הממשלה הנוכחית לממש התחייבויות משמעותיות מול ישראל. מנגד, ייתכן שהלחץ הכלכלי יוביל את ההנהגה הלבנונית להעדיף שיתוף פעולה, גם אם חלקי, עם היוזמות האמריקאיות.
האם מדובר בתחילת עידן חדש באזור, או בעוד ניסיון חסר תוחלת להביא להסכם שלא ישרוד את מבחן המציאות? הזמן יגיד.