המשטר הסורי במבצע טיהור תדמיתי: עצר שניים מהחיילים שתועדו מוציאים להורג "בשביל הכיף"
ניסיון לשקם את התדמית אחרי מעשי הטבח בערי החוף
המשטר הסורי מוצא את עצמו שוב תחת ביקורת עולמית, הפעם בעקבות תיעוד מזעזע של הוצאות להורג שביצעו חייליו – ככל הנראה ללא פקודה רשמית, אלא מתוך אכזריות לשמה. הטבח בערי החוף הסוריות והזעזוע שחולל ברשתות החברתיות אילצו את שלטון אסד להגיב, אך השאלה המרכזית היא: האם מדובר בצעד אמיתי למיגור האלימות או במהלך תקשורתי שנועד לשפר את תדמיתו של המשטר?
בימים האחרונים הודיעה המשטרה הצבאית הסורית על מעצרם של שניים מהחיילים שתועדו רוצחים אזרחים עלווים בצורה ברוטלית, תוך שהם מתייחסים לכך כאל סוג של בידור. הסרטון, שהופץ במהירות ברשתות החברתיות, הציג רגעים מצמררים שבהם נראים אנשי צבא סורים מבצעים הוצאות להורג, כאשר הבעת פניהם משדרת אכזריות אדישה – כאילו מדובר במעשה יום-יומי.
תיעוד שהרעיד את המדינה – וחשף קרע פנימי במשטר:
הפרסום עורר הדים נרחבים לא רק בקרב מתנגדי השלטון, אלא גם בתוך המחנה התומך במשטר. באופן חריג, זעזוע גדול נרשם דווקא בקרב בני העדה העלווית, שממנה מגיעים רבים מהגנרלים, אנשי הממשל ואף משפחת אסד עצמה.
מאז תחילת מלחמת האזרחים, המשטר השתמש בכוח צבאי חסר רחמים כדי לדכא התנגדות, אך נראה שהפעם האלימות הופנתה כלפי אנשי העדה עצמה – דבר שעורר זעם ומבוכה. הלחץ הציבורי גבר במהירות, במיוחד בקרב משפחות הקורבנות, שאינן מוכנות לשתוק מול פשעים מהסוג הזה.
מעצר – ענישה אמיתית או ניסיון נואש לשדר שליטה?
המעצר המהיר של החיילים מציף שאלות רבות. האם מדובר ברצון אמיתי של המשטר לטהר את שורותיו מאלימות חסרת רסן, או שמא זהו צעד תקשורתי מחושב שנועד להרגיע את הרוחות? לאורך השנים, משטר אסד הואשם פעמים רבות בהעלמת עין (ולעיתים אף בעידוד) של פשעי מלחמה שבוצעו על ידי חייליו ומיליציות שונות הפועלות מטעמו. לכן, רבים מטילים ספק בכך שהמעצר מסמל שינוי מדיניות אמיתי.
מעבר לכך, יש הטוענים כי החיילים שנעצרו משמשים כ"שעירים לעזאזל" במטרה להסיט את האש מהגורמים הבכירים בצבא ובמנגנוני הביטחון, שלכאורה ידעו ואף אפשרו את מעשי הזוועה. העובדה שהמשטר פועל רק כאשר תיעודים כאלו דולפים לרשת מעוררת תהיות נוספות לגבי כנות כוונותיו.
המשטר מנסה להוכיח שהוא שולט, אך הציבור ספקן
התגובה הרשמית של המשטר לפרשה היא שהמעצרים מוכיחים כי המדינה לא מעלימה עין מאלימות בתוך שורותיה וכי היא מחויבת לצדק ולסדר. אך מול הטענות הללו עומדים רבים שמזכירים כי במשך שנים נחשפו פשעים חמורים יותר – ולא ננקטו צעדים נגד האחראים להם.
האם מדובר בנקודת מפנה במדיניות המשטר, או בעוד מהלך יחסי ציבור ריק מתוכן? ימים יגידו, אך נכון לעכשיו, הציבור בסוריה ובעולם צופה במשטר בעיניים חשדניות וממתין לראות אם הצדק באמת ייעשה, או שהכול יסתיים כמו מקרים רבים בעבר – בטיוח ובהתעלמות.
