הבית הלבן נגד CNN: "בדיקת העובדות" שהפכה למאבק פוליטי
בשיח הציבורי המתוח בארה"ב, בדיקות עובדות (Fact-Checking) הפכו לכלי נשק במאבקים פוליטיים. מקרה כזה אירע לאחרונה כאשר רשת CNN ניסתה להפריך טענה של דונלד טראמפ, אך נתקלה בתגובה לא צפויה מצד הבית הלבן, שאישר למעשה את דבריו של הנשיא לשעבר.
הרקע לעימות: מה אמר טראמפ?
במהלך נאום שנשא לאחרונה, טראמפ מתח ביקורת חריפה על בזבוז כספי ציבור תחת ממשל ביידן. בין היתר, הוא ציין כי "הממשל הוציא מיליוני דולרים על ניסויים טרנסג'נדריים בבעלי חיים". טענה זו נשמעה לרבים מוזרה ואף מופרכת, מה שגרם לרשת CNN לבצע "בדיקת עובדות" בניסיון להפריך אותה.
"בדיקת העובדות" של CNN – ומה שהבית הלבן חשף בתגובה
בכתבה שפרסמה CNN, הרשת ניסתה לערער על טענתו של טראמפ, וטענה כי אין ראיות לכך שממשל ביידן מימן ניסויים מסוג זה. אלא שהתגובה מהבית הלבן לא איחרה להגיע, והיא הייתה מפתיעה במיוחד: במקום לגבות את ההכחשה של CNN, הבית הלבן ביצע "בדיקת עובדות" משלו – ואישר שטראמפ צדק.
בהצהרה שפורסמה מטעם גורמים רשמיים בבית הלבן, נמסר כי הממשל אכן השקיע סכומים משמעותיים במחקרים שכללו ניסויים בבעלי חיים הקשורים לנושאים טרנסג'נדריים. על פי הפירוט שפרסם הבית הלבן, הסכום שהוקצה לניסויים הללו עמד על יותר מ-8 מיליון דולר, וכלל מימון לפרויקטים רפואיים שבחנו השפעות הורמונליות של טיפולים שונים.
השלכות פוליטיות: כשבדיקות עובדות הופכות לנשק
האירוע הזה מדגיש כיצד כלי כמו "בדיקת עובדות" כבר אינו נתפס כאובייקטיבי לחלוטין, אלא כמשמש לעיתים קרובות את הצדדים הפוליטיים במאבקם. במקרה הזה, CNN ניסתה לצייר את טראמפ כמי שמפיץ מידע שגוי, אך הבית הלבן – שלא בהכרח תומך בטראמפ – למעשה סתר אותה וחיזק את טענתו.
התקרית הזו עוררה דיון רחב יותר בארה"ב: האם בדיקות עובדות אכן מבוססות על נתונים אובייקטיביים, או שהן הפכו לכלי פוליטי שמופעל בהתאם לאג'נדות שונות?
תגובות הציבור והמדיה
בעוד שתומכיו של טראמפ חגגו את האימות של דבריו, רבים אחרים העלו שאלות לגבי חוסר הדיוק בעבודת CNN. הרשת עצמה לא הגיבה באופן רשמי לחשיפת הבית הלבן, אך הפרשה הזו ללא ספק הוסיפה דלק למדורת חוסר האמון בתקשורת הממסדית.
סיכום
המקרה הזה ממחיש כיצד פוליטיקה, תקשורת ובדיקות עובדות משתלבים יחד במאבק על דעת הקהל. כאשר אפילו הבית הלבן מוצא לנכון לערוך "בדיקת עובדות" לתקשורת המרכזית, הדבר משקף את עומק חוסר האמון שקיים כיום בין הציבור למקורות המידע הרשמיים. במקרה הזה, נראה כי טראמפ צדק – אך השאלה הגדולה היא: כמה פעמים המצב היה הפוך, והציבור פשוט לא היה מודע לכך?
