הרוצחים הג'ולאנים משליכים חביות תופת על יישובי העלווים – ואיפה ארדואן בכל הסיפור הזה?

           האש והדם של צפון סוריה:

באזורי הקרבות המדממים של סוריה, יש שם אחד שמעורר אימה מיוחדת – הג'ולאנים, כינוי שמקושר לזרועות הטרור של ג'בהת א-נוסרה לשעבר, כיום הידועה בתור הייאת תחריר א-שאם (HTS). בעוד העולם טרוד בנושאים אחרים, המיליציות הסוניות הקיצוניות משליכות חביות תופת על כפרים עלווים בצפון מערב המדינה, מה שמוביל לטבח חסר הבחנה. אך מאחורי הקלעים של האלימות הזאת עומדת רשת שלמה של אינטרסים פוליטיים, שבמרכזה נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן, שמאז היעלמותו המסתורית מהבמה הפוליטית מותיר חותם הרסני במורשתו.

מי הם הג'ולאנים ומה מניע אותם?

ארגון הייאת תחריר א-שאם (HTS) צמח מתוך ג'בהת א-נוסרה, שלוחת אל-קאעדה בסוריה. בראשות אבו מוחמד אל-ג'ולאני, הארגון שולט באידליב ונחשב לאחד הכוחות הדומיננטיים במלחמה בסוריה. המטרה שלהם ברורה – הקמת אמירות אסלאמית על חורבות המדינה הסורית, תוך מלחמה אכזרית נגד כל מי שנתפס כ"כופר" בעיניהם, ובפרט העלווים, בני עדתו של הנשיא בשאר אל-אסד.

האסטרטגיה של הג'ולאנים כוללת שימוש בכלים האכזריים ביותר של הלחימה הבלתי-קונבנציונלית: פיגועי התאבדות, חיסולים ממוקדים, וכעת – מתקפה אינטנסיבית באמצעות חביות תופת, שמחריבה כפרים שלמים וזורעת בהלה בקרב האוכלוסייה העלווית.

ארדואן, קטאר והטרור הסוני – החוטים המקשרים

מאז פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן שימש כאחד הפטרונים הבולטים של המיליציות האסלאמיות הקיצוניות. תחת מסווה של תמיכה ב"אופוזיציה הסורית", אנקרה סיפקה נשק, מימון ולוגיסטיקה למיליציות כמו ג'בהת א-נוסרה וצבא סוריה החופשי (FSA), שברבות השנים התמזגו לתוך HTS.

במקביל, קטאר – השותפה האידיאולוגית והפיננסית של טורקיה – שפכה מיליארדים לתוך קרנות שסייעו לאחים המוסלמים, חמאס, והג'יהאדיסטים הסונים הפועלים בסוריה ובעזה. כל זה יצר רשת רחבה של ארגוני טרור המזינים זה את זה, כשהמטרה הגדולה היא הפלת משטרי ה"מתונים" בעולם הערבי והחלפתם באמירות אסלאמיות הנשלטות על פי השריעה.

האם נפילת ארדואן היא הסיבה להסלמה?

לאחרונה, ארדואן נעלם באופן מסתורי מהעין הציבורית, מה שעורר גל שמועות בנוגע למצבו הבריאותי והפוליטי. יש הטוענים כי הוא במצב רפואי קשה, אחרים מדברים על הדחה שקטה של מעגלי הכוח הקרובים אליו. אך ללא קשר למצבו, השפעתו עדיין ניכרת בשטח: המדיניות שהוא הוביל במשך שנים – תמיכה עקבית בקבוצות ג'יהאדיסטיות – ממשיכה לתת את אותותיה.

עם היחלשות השליטה של טורקיה בצפון סוריה, נראה כי הג'ולאנים הפכו לפרועים יותר. הם פועלים מתוך תחושה של הזדמנות – חוסר היציבות בטורקיה ובאזור מאפשר להם להרחיב את שליטתם ולתקוף ביתר שאת את אויביהם, בראשם העלווים.

סיכום: מה צפוי לקרות הלאה?

המלחמה בסוריה רחוקה מסיום. ארגונים כמו הייאת תחריר א-שאם ממשיכים לטבוח באוכלוסיות אזרחיות, וטורקיה וקטאר עדיין משחקות תפקיד משמעותי בתמיכה בטרור הסוני. השאלה המרכזית היא האם היעלמותו של ארדואן תשנה את מאזן הכוחות, או שמא המדיניות שלו תימשך גם אחרי לכתו.

כך או כך, עבור העלווים בצפון סוריה, המציאות היומיומית נותרה קשה ואכזרית. כאשר חביות התופת נופלות מהשמיים, התקווה היחידה היא שהקהילה הבינלאומית סוף סוף תתעורר ותנקוט צעדים כנגד אותם ארגונים שממשיכים לשפוך דם חפים מפשע.