ארה"ב מצמצמת את הסיוע הצבאי למצרים – האם היחסים יעמדו למבחן?
הודעה רשמית מוושינגטון לקהיר
מקורות דיפלומטיים מצריים חשפו כי קהיר קיבלה הודעה רשמית מארצות הברית על החלטתו של הנשיא לשעבר דונלד טראמפ לצמצם את הסיוע הצבאי למצרים. ההחלטה, שאמורה להיכנס לתוקף בשנה הבאה, מעוררת עניין רב, במיוחד לאור התפקיד האסטרטגי שמצרים ממלאת במזרח התיכון.
הסיבות להחלטה – לחץ אמריקאי על רקע זכויות האדם
לפי מקורות מדיניים, ההחלטה נובעת מחששות גוברים בארה"ב לגבי מצב זכויות האדם במצרים והעדר רפורמות דמוקרטיות במדינה. וושינגטון כבר הביעה בעבר ביקורת על השלטון המצרי בראשות הנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי, וההתמקדות במצב זכויות האדם הפכה לכלי משמעותי ביחסים בין המדינות.
הסיוע הצבאי למצרים – מה הוא כולל?
מצרים נהנית מזה עשרות שנים מסיוע צבאי שנתי של כ-1.3 מיליארד דולר מארה"ב. הסיוע כולל אספקת מערכות נשק, כלי טיס מתקדמים, טנקים, ציוד לוגיסטי ואימונים עבור הכוחות המזוינים של מצרים. הסיוע הוא חלק מהסכמות שהושגו בהסכם השלום עם ישראל בקמפ דייוויד בשנת 1979, והפך לאחד המרכיבים המרכזיים בשיתוף הפעולה הביטחוני בין שתי המדינות.
תגובת קהיר – אכזבה וחשש מהשלכות ההחלטה
בקהיר הביעו אכזבה עמוקה מההחלטה, וטענו כי היא מתעלמת מהמאמצים שהשקיעה מצרים במאבק בטרור האזורי ובהבטחת היציבות במזרח התיכון. גורמים רשמיים בממשל המצרי הזהירו כי קיצוץ הסיוע עשוי לפגוע בשיתוף הפעולה הביטחוני עם וושינגטון ולגרום למצרים לחפש חלופות מצד גורמים אחרים, כגון רוסיה וסין.
מה ההשלכות האפשריות?
פגיעה במאזן הכוחות הצבאי של מצרים – צמצום הסיוע עשוי לפגוע ביכולת הצבא המצרי לשדרג את מערכותיו, במיוחד לאור ההישענות המצרית על ציוד אמריקאי.
החרפת המתיחות עם וושינגטון – ההחלטה עלולה להוביל למשבר דיפלומטי, במיוחד אם יופעלו סנקציות נוספות על קהיר.
התקרבות לשותפים בינלאומיים אחרים – מצרים עלולה להגביר את שיתוף הפעולה עם רוסיה וסין, שכבר הביעו נכונות להרחיב את קשרי הביטחון עם קהיר.
לחץ על המשטר המצרי – האם הקיצוץ בסיוע יעודד את מצרים לשנות מדיניות בתחום זכויות האדם, או שמא השלטון המצרי יעדיף להמשיך במדיניותו ללא שינוי?
השאלה הגדולה – האם מצרים תיאלץ להתאים את מדיניותה ללחץ האמריקאי, או שתפנה לשחקנים גלובליים אחרים לצורך תמיכה צבאית?
