עדותו המטלטלת של אלי שרעבי – שורד השבי

 

 

הנפילה בשבי: מרגעי הלחימה לגיהנום בכלא

 

אלי שרעבי, לוחם שנפל בשבי האויב, נושא עמו צלקות נפשיות ופיזיות. בעדותו המרגשת, הוא חושף פרטים מסמרי שיער על חוויותיו בכלא ועל התובנות שהגיע אליהן לאחר ששוחרר. "אין דבר כזה בלתי מעורבים," הוא קובע נחרצות – אמירה שלא יכולה להשאיר אף אחד אדיש.

 

ביום הגורלי שבו נפל בשבי, שרעבי הבין שהמלחמה לא מסתכמת רק בין צבאות – היא מערבת אזרחים, אידיאולוגיות, ושקרים שהופכים את המציאות למורכבת בהרבה ממה שחושבים.

 

 

ההתמודדות היומיומית בשבי – גוף שבוי, מוח חופשי

 

במשך חודשים ארוכים של חקירות, עינויים ולחץ פסיכולוגי, שרעבי נאחז בכל שביב של תקווה. "המחשבה היא הנשק הכי חזק שלנו," הוא משתף, ומתאר כיצד הצליח לשמור על צלילות דעת בעולם שבו ניסו לשבור אותו בכל דרך אפשרית.

 

"גם כשאתה כבול, המחשבות שלך חופשיות. הם רצו שאאמין שאין לי שליטה, אבל בכל רגע יכולתי להחליט – להישבר או להחזיק מעמד."

 

 

 

האם באמת יש חפים מפשע במלחמה?

 

אחת התובנות הדרמטיות של שרעבי היא שבמלחמה אין צדדים נייטרליים. לטענתו, כל מי שנמצא בזירת הקרב – לוחם, אזרח, או עיתונאי – הופך להיות חלק מהמשחק, בין אם הוא רוצה בכך ובין אם לא.

 

"ראיתי אנשים שהציגו את עצמם כחפים מפשע, אבל מאחורי הקלעים הם העבירו מידע, סיפקו מחסה, או תרמו בדרכים אחרות. במלחמה, כל פרט קטן יכול להטות את הכף לטובת צד אחד או אחר."

 

 

השיבה הביתה – אבל לא לחיים שהיו

 

כאשר שוחרר מהשבי, שרעבי הבין שהחזרה לחיים האזרחיים לא תהיה פשוטה. "אתה חוזר, אבל אתה כבר לא אותו אדם," הוא אומר. לילות ללא שינה, פלאשבקים, ותחושת ניכור הפכו לחלק מהשגרה שלו.

 

האם אפשר באמת להשתחרר מהשבי הנפשי? שרעבי מאמין שהתשובה תלויה אך ורק בנכונות של האדם להמשיך קדימה. "אנחנו בוחרים אם להיתקע בעבר או להשתמש בו כמנוע לצמיחה."

 

 

מורשת הקרב: לקחיו של שורד השבי

 

היום, אלי שרעבי משמש כמרצה וכיועץ ללוחמים שנפלו בשבי או סבלו מטראומה קרבית. הוא מדגיש שוב ושוב כי ההבנה שהמלחמה מורכבת הרבה יותר מהשחור-לבן שמציגים בתקשורת היא קריטית לכל אדם שמתמודד עם מצבי קיצון.

 

"אי אפשר להיות באמת ניטרליים," הוא מסכם. "אם אתה חלק מהסיפור, אתה חלק מהמלחמה."

 

 

 

מסקנה: אין שחור ולבן, רק מציאות מורכבת

 

עדותו של שרעבי מערערת את הדרך שבה אנחנו חושבים על מלחמה, שבי ומעורבות אזרחית. האם באמת יש חפים מפשע? האם אפשר לצאת ממלחמה מבלי לקחת צד? התשובות לא חד-משמעיות, והן תלויות בפרספקטיבה של מי שחווה זאת על בשרו.