תושב טייבה נעצר בחשד לפעילות טרור בשירות המדינה האסלאמית
בתום חקירה משותפת של שירות הביטחון הכללי ויחידות מיוחדות במשטרת ישראל, הותר לפרסום כי בלשי מחוז מרכז עצרו את כאמל נאשף, צעיר בן 21 מטייבה, בחשד לפעילות טרור בהשראת ארגון המדינה האסלאמית (דאעש). החקירה חושפת תשתית אידיאולוגית מסוכנת ופוטנציאל לפעילות חבלנית עוינת בתוך ישראל, המעוררת שאלות נוקבות על מגמות קיצוניות המתפתחות מתחת לפני השטח.
מנאמנות לדאעש – ועד לחשד להדלפת מידע ביטחוני:
על פי ממצאי החקירה, החל מקיץ 2024, נאשף נחשף לתכנים קיצוניים של דאעש ברשתות החברתיות, ובמהלך הזמן אף יצר קשרים עם פעילי טרור המזוהים עם הארגון. החשוד, כך נטען, לא הסתפק בצריכת תכנים בלבד – אלא נשבע אמונים לדאעש, ראה עצמו כחבר מן המניין בארגון ואף החזיק בסמלים ומסמכים המזוהים עם הארגון, אשר נתפסו בביתו במהלך מעצרו.
הגורמים החוקרים מעריכים כי הרדיקליזציה שלו הושפעה במידה רבה מהמתיחות הביטחונית והמלחמה ברצועת עזה. על פי החשדות, הוא לא רק אימץ את רעיונותיו של הארגון הקיצוני, אלא אף פעל באופן אקטיבי כדי לסייע לפעילי טרור ביהודה ושומרון.
אחת ההאשמות המרכזיות נגדו היא כי תיעד את כוחות הביטחון הישראליים בדרכם לטול כרם, והעביר את המידע הרגיש הזה דרך אפליקציית טלגרם למטרות סיוע לפעילים בשטח, כדי שיוכלו להיערך לכניסת הכוחות. פעולה זו, לטענת גורמי הביטחון, אינה מעידה רק על נאמנות אידיאולוגית לדאעש, אלא על כוונה ממשית לפגוע בביטחון המדינה.
מה משמעות המקרה הזה עבור ישראל?
מעצרו של נאשף מעלה חשש גובר מהתבססות אידיאולוגיות קיצוניות בתוך שטחי ישראל, ומהאפשרות שגורמים מקומיים יהפכו ל"חוליות רדומות" של ארגוני טרור בינלאומיים. בעוד דאעש נחלש בשנים האחרונות בעקבות מבצעי צבא בינלאומיים, התפוצה של תכנים קיצוניים באינטרנט ממשיכה להשפיע על צעירים ברחבי העולם, כולל בישראל.
שירות הביטחון הכללי ומשטרת ישראל מדגישים כי האיום של טרור בהשראת דאעש אינו תיאורטי בלבד, וכי מקרים דומים נמנעו בזכות מעקב צמוד אחר פעילים פוטנציאליים. החקירה נגד נאשף הסתיימה, ובקרוב יוגש נגדו כתב אישום חמור, אך השאלה הגדולה נותרה פתוחה – האם ישנם נוספים כמותו שממתינים לרגע לפעול?
האתגר המודיעיני: זיהוי טרוריסטים פוטנציאליים
מדובר במקרה נוסף שמחדד את החשיבות של ניטור תכנים קיצוניים ברשתות החברתיות ואתגרי ההתמודדות עם טרור מקומי המופעל בהשראה בלבד. זוהי תזכורת מצמררת לכך שטרור אינו תמיד מגיע מבחוץ – לעיתים הוא נולד בתוך המדינה עצמה, בקרב אזרחים בעלי גישה חופשית למערכות המדינה ולתשתיותיה.
ככל שמערכת הביטחון שואפת לסכל איומים כאלה מראש, השאלה שמטרידה רבים היא האם ניתן באמת למנוע מקרים כאלה בעתיד, או שמא מדובר בתופעה שתלך ותתרחב?
