תמיכה בלתי מסויגת או אינטרס מחושב?
בזמן שהמלחמה בעזה נמשכת, ארה"ב מעניקה לישראל סיוע צבאי מלא, כולל אספקת נשק מתקדמת ותמיכה מדינית בלתי מתפשרת. מורגן אורטגוס, סגניתו של סטיב ויטקוף – שליח ממשל טראמפ למזרח התיכון, הדגישה כי וושינגטון מספקת לישראל את כל המשאבים הדרושים להמשך הפעולה מול חמאס, חיזבאללה והחות'ים בתימן.
אך האם מדובר בתמיכה בלתי מסויגת, או באינטרס מחושב של הממשל האמריקני?
הנשק זורם – ומה עם הלחץ הבינלאומי?
למרות העברת הנשק והסיוע הצבאי, ישראל עדיין מתמודדת עם לחצים הולכים וגוברים מצד הקהילה הבינלאומית. ממשלים קודמים בוושינגטון השתמשו לעיתים בסיוע הצבאי כאמצעי לחץ, אך נכון לעכשיו, נראה כי ממשל ביידן ממשיך את הקו של חיזוק צה"ל ללא תנאים מחמירים.
עם זאת, ישנם דיווחים כי במקביל לתמיכה הגלויה, מאחורי הקלעים ארה"ב מצפה מישראל להפחית את הפגיעה באזרחים בעזה ולהציג אסטרטגיית יציאה ברורה מהעימות.
האיום האיראני כגורם מאחד:
אחד ההסברים האפשריים לגיבוי האמריקני הרחב הוא האיום האיראני. חמאס, חיזבאללה והחות'ים כולם נתמכים על ידי טהראן, וארה"ב רואה בחיזוק ישראל נדבך מרכזי במדיניות ההרתעה שלה במזרח התיכון. לכן, ייתכן שהסיוע אינו רק ביטוי לידידות היסטורית, אלא חלק ממאבק רחב יותר מול השפעת איראן באזור.
האם התמיכה תימשך ללא הגבלה?
השאלה המרכזית שנותרה פתוחה היא האם גיבוי זה יימשך ללא תנאים, או שמא וושינגטון תציב בעתיד מגבלות. ככל שהלחץ הפוליטי והבינלאומי על ביידן יגבר, ייתכן שהבית הלבן יאלץ לשנות כיוון – במיוחד אם המלחמה תתארך מעבר לציפיות.
סיכום:
נכון להיום, ישראל נהנית מגיבוי אמריקני משמעותי, אך ההיסטוריה מלמדת כי אינטרסים גיאופוליטיים עשויים להשתנות במהירות. השאלה הגדולה היא: האם וושינגטון תמשיך לעמוד מאחורי ישראל גם אם המלחמה תתארך, או שיום אחד יגיע הרגע שבו התמיכה תהפוך למותנית?
