גדי טאוב – "הנה לכם כל התמונה כולה בהחלטה אחת נגד מי להגיש ונגד מי לא להגיש כתבי אישום"

על רקע ההודעה אתמול (רביעי) של מחקלת הסייבר בפרקליטות המדינה כי נשקלת האפשרות להעמיד לדין שלושה מיועציו של ראש הממשלה נתניהו – יונתן אוריך, עופר גולן וישראל איינהורן בגין עבירה של הטרדת עד בנסיבות מחמירות. זאת, בשל הטרדתו לכאורה של מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר שלמה פילבר ועד המדינה בתיק 4000. העיתונאי ופובליציסט ישראלי, גדי טאוב מסביר למה מתכוונים שאומרים שיש כאן אזרחים סוג א' ואזרחים סוג ב'.

בציוץ שפרסם בטוויטר כתב טאוב – "הנה לכם כל התמונה כולה בהחלטה אחת נגד מי להגיש ונגד מי לא להגיש כתבי אישום. הנה הדבר שאנחנו מתכוונים אליו כשאנחנו אומרים שיש כאן אזרחים סוג א' ואזרחים סוג ב'. אז עכשיו זה ברור. פעיל פוליטי מסוגו של רביב דרוקר ודאי שיתנגד לרפורמה.

כי למה שירצה לשנות שיטת משטר שבה הוא וחבריו מעל החוק, ואילו שנואיו ויריביו מתחת לחוק?

הנה קיבלנו דוגמה מאירת עיניים. הפרקליטות החליטה להגיש כתבי אישום (בכפוף לשימוע) נגד עוזרי ראש הממשלה על הטרדת עד המדינה שלמה פילבר. הם לא מגישים כתב אישום נגד דרוקר.

הם אפילו לא זימנו אותו לחקירה.
מה עשו עוזרי ראש הממשלה ומה עשה דרוקר (וכמוהו עוד עיתונאים)? הטרידו עד. את העד שלמה פילבר.

עוזרי ראש הממשלה הפעילו רמקול מתחת לבית שלו וממנו דרשו: "מומו תהיה גבר צא תגיד את האמת". מעשה לא ראוי. וודאי כשאתה עוזר של ראש ממשלה. זה נכון.

אבל שי ניצן ניצל אותה בשביל לקחת לעוזרי ראש ממשלה את הטלפונים, ובית המשפט אישר לחדור אליהם. לשם מה? הרי העבירה היתה ברורה. הם אפילו פרסמו את הסרטונים ברשתות החברתיות, ראיות חפציות חותכות כבר היו.

אבל למה לא לחטט קצת ואולי לדוג משהו על ראש הממשלה שאותו התאמץ שי ניצן עד כדי להעמיד לדין (לשימחת העיתונאים שגם סיפקו לו סיקור אוהד בשפע – ודי לחכימא)?
אז אכן. זו הטרדת עד. אמנם יותר דומה למעשה קונדס מאשר ללחץ של ממש, אבל בכל זאת – הטרדה.

אבל העבירה הזאת היא באמת קלושה ביחס להטרדת העד בידי תכנית "המקור" של דרוקר שהשתמשה בערוץ טלוויזיה כדי להשפיע על עדותו של פילבר, וכדי שיאמר את מה שדרוקר, כמו עוזרי ראש הממשלה, יכנה "האמת". ולא חשוב שהאמת שדרוקר דרש מפילבר לומר, היתה בפועל שקר.

לא חשוב שפילבר אולץ לחתום על הסכם עד מדינה תחת לחץ ולאחר שנרמזו לו רמזים עבים מה רוצים שיאמר – גם אם הגרסה סותרת ראיות שהיו בידי הפרקליטות והמשטרה.

אבל דרוקר מעל החוק, וניסיונו הבוטה להשפיע על הליך משפטי באמצעות משפט טלוויזיוני מבויים ומוטה של תיק 4000, והעובדה שהטריד את העד באמצעי התקשורת, לא הובילו להחרמת הטלפון שלו (שלא לדבר על חקירה באזהרה וכתב אישום). כלום. לדרוקר מותר. הוא פעיל פוליטי בשירות הצד הנכון.

ממליץ לכם לעיין בהקשר הזה בצמד המאמרים של ניסים סופר, "ליישר את פילבר" באתר המצויין 'דיומא'. והנה קטע מתוכו, המצטט את יעל דן, בגלי צה"ל שראיינה את דרוקר בנושא ובהחלט הרימה גבה.

כשגידי וייץ החל לחשוש שפילבר לא יספק את הסחורה, ואחרי שהסביר לקורא שהגרסה שאחר כך התבררה כשקרית, מצלצלת לאזנו כאמת אותנטית, הוא הבהיר לפילבר מי נגד מי כך: "עדיין מוקדם להעריך כיצד יתפתחו הדברים, אך בהמשך ייתכן שבית המשפט ייעתר לבקשת התביעה, והצעד הבא שלה עשוי להיות הגשת כתב אישום בעקבות הפרת ההסכם עמו. אם זה יקרה, לא יהיה כאן רק רצון למצות את הדין עם פילבר, אלא גם מסר מהדהד ומרתיע לעדי המדינה שיבואו אחריו." (גידי וייץ, הארץ, 29.3.2022)

שלא לדבר על גליקמן העילג, שגם הוא כמובן קרא בביטחון גמור לגרסה שהתבררה כשקרית "האמת כפי שאמר במשטרה".

בקיצור, תותחים כבדים מאד הופעלו ב"עיתונות" נגד פילבר, עם מטרה פוליטית ברורה מאד, ועם כוונה לכאורה להשפיע על הליך משפטי. אז אם רמקול מתחת לבית של פילבר זו הטרדת עד, הניסיון הזה להלך איימים בתקשורת הוא רמקול גדול עשרות מונים, ולפיכך הטרדה חמורה עשרות מונים.

אבל במדינת הדה-מוק-רט-יה עומדים לדין רק מי שמסרבים לשרת את הדיקטטורה של המשפטנים, כידוע. אלה שתומכים בדיקטטורה של שחורי הגלימות פטורים.

אהבתם? שתפו!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כתבות נוספות