תיווך כושל: איך יהודי אחד הפך לבדיחה של חמאס – ושל טראמפ

מרק בוהלר, יועץ השקעות ויזם נדל"ן, כנראה האמין שהוא מסוגל לתמרן את אחד הארגונים הערמומיים והמסוכנים ביותר בעולם. אחרי יום שבו התרוצץ בין ראיונות ב-CNN, חדשות העמק והגליל, וערוץ הסביח של רבק חמיד, התברר שהמציאות שונה לגמרי: במקום להנחיל הישג היסטורי, הוא רק הצליח להביך את ממשל טראמפ ולספק לחמאס הזדמנות פז לשחק בו כרצונו.

הטעות הפטאלית של בוהלר – והמחיר שטראמפ משלם

בוהלר נכנס לתפקידו כמתווך לא רשמי במגעים בין ארה"ב לחמאס עם ביטחון עצמי גבוה אך ללא כל ניסיון רלוונטי. בעסקאות נדל"ן ייתכן שהוא יודע לזהות הזדמנויות, אך בפוליטיקה המזרח-תיכונית – הוא היה כמו דג מחוץ למים. חמאס זיהה מיד את נקודות התורפה שלו וניצל אותן במלואן.

תוך זמן קצר בוהלר יצא מהשיחות עם "הבטחות" מדהימות: חמאס, כך טען, הסכים להתפרק מנשקו, לא להתערב בשלטון, ואפילו רמז לכך שהטענות על מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר הן "תעמולה של היהודים". אבל המציאות? רחוקה מאוד מהצהרותיו. הארגון רק קיבל זמן מסך נוסף, תוך שהוא מבסס את עצמו כצד דיפלומטי לגיטימי, בזמן שבוהלר וטראמפ נראים יותר ויותר כמי שנופלים בפח.

שר החוץ רוביו, שהבין במהירות את ממדי הכישלון, לא בזבז זמן ומיהר להתנער מהתהליך כולו. "השיח הישיר עם חמאס היה אירוע חד-פעמי," טען, והבהיר כי ממילא "לא נשא פרי". אך את הנזק שנגרם כבר אי אפשר היה להחזיר אחורה.

חמאס "מרח" את בוהלר – והפך את טראמפ ללא אמין

בוהלר אולי האמין שהוא מקדם מהלך מדיני חשוב, אבל בפועל הוא הפך להיות כלי משחק בידיו של חמאס. לא רק שהם הפיצו הבטחות ריקות שהלה מיהר לבלוע, אלא שגם הצליחו לגרום לו להפיץ תיאוריות קונספירציה מגוחכות על העתיד בעזה. בשלב מסוים, החמאסניקים כנראה אפילו נהנו מהמצב – אחרת קשה להסביר איך הם הצליחו לשכנע אותו שבעתיד ימשלו בעזה פינגווינים ורדרדים בשם "אחמד".

מעבר לבדיחה המגוחכת, הבעיה האמיתית היא הנזק שנגרם לנשיא טראמפ עצמו. במקום להצטייר כמי שמנהל מדיניות חוץ חזקה ואיתנה, הוא נראה עכשיו כחסר ניסיון שניתן להטעות אותו בקלות. בוהלר, ביומרנותו, הציג את טראמפ כלא אמין, פרוגרסיבי ותככן – שלוש תכונות שהבייס הרפובליקני שלו ממש לא רוצה לראות בו, במיוחד לא כשבחירות קריטיות מתקרבות.

חמאס עושה מישראל בדיחה כבר שנה וחצי – אבל לטראמפ זה עלול לעלות ביוקר

אם בישראל כבר התרגלו לבדיחות של חמאס, ואפילו יש כאלה שנהנים מהן, הרי שהנשיא טראמפ לא יכול להרשות לעצמו ליפול לאותו פח. זהו רגע קריטי עבורו, והאמון הציבורי בו הולך ונשחק. אם הוא לא יתעשת במהירות ויבין שמדיניות החוץ שלו זקוקה לידיים מקצועיות, הכישלון של בוהלר יהיה רק קצה הקרחון בדרך לאובדן אמינות מוחלט.

השאלה היא לא האם חמאס ימשיך לנצל טעויות כאלה – אלא האם טראמפ ילמד מהן, לפני שיהיה מאוחר מדי.