ח"כ אורית סטרוק (הציונות הדתית) הגיבה בדף הפייסבוק שלה לראש הממשלה נפתלי בנט לאחר שטענה כי אמר לה היום בכנסת "עופי לי מהעיניים" בגלל ששאלה אותו לאחר אישור חוק החשמל "איך אתה לא מתבייש?".
"עופי לי מהעיניים!" כבר כמה שעות אני חושבת על הצעקה הזו של נפתלי.
נכון שהוא איבד עשתונות, אבל בכל זאת, אני מכירה אותו טוב, ומקרוב, ואני שואלת: למה הוא צעק דווקא את הביטוי הזה: עופי לי מהעיניים?
נראה לי שלמרות שהוא צעק צעקה ברוטאלית ישר מהבטן, כמו שאומרים, הוא התכוון מנהמת ליבו בדיוק לזה: אל תעמידי לי מול העיניים את כל מה שאת, מאז ומעולם, היצבת עבורי כיעד, כערך, כאתגר.
את ההתיישבות הצעירה. את ההתיישבות בכלל. את ארץ ישראל.
את המאבק נגד הרשות הפלסטינית. את המדינה היהודית. את המאבק הנחוש בטרור. את זקיפות הקומה הלאומית.
לא רוצה לראות מול העיניים את כל האמיתות האלה, את כל העקרונות האלה, את כל הערכים האלה, שמפריעים לי לעקם את המציאות, לזייף את הערכים, להסתחבק עם התנועה האסלאמית, לקפל את כל הדגלים, להתעלם ממה שקורה "תחת שלטוני", ולהמשיך להעמיד פנים שהכל בסדר.
כ"כ הרבה פעמים לאורך כ"כ הרבה שנים בעבר נפתלי דווקא רצה מאד לראות אותי (אותי אישית) מול העיניים, לשמוע על דעותיי ועל עמדותי בכל הנושאים האלה. לא עוד.
עכשיו מול העיניים שלו: התנועה האסלאמית, התנועה הרפורמית, התנועה הלהט"בית, תנועות השמאל הרדיקאלי, ותנועתיות-היתר של גנץ שממלא את תפקיד רוה"מ בפועל.
אנחנו לא נעוף, נפתלי. אנחנו כאן כדי להישאר, להאבק, להעמיק שורשים, ולהתגבר על כל המכשולים, כן, גם עליך.
ואולי בעצם כן נעוף? נעוף כמו שניבא לנו ישעיהו לפני אלפי שנים: "מי אלה כעב תעופינה, וכיונים אל ארובותיהם" (ישעיהו ס' ח') – עם ישראל חוזר אל ארצו וגואל אותה, נלחם עליה ויורש אותה מחדש, מקים בה ממלכת כוהנים וגוי קדוש.
זה לא אני, נפתלי, זה צו ה' מדורי דורות, ודבר אחד מדבריו אחור לא ישוב ריקם. חבל שאתה הפנית עורף למהלך הנשגב הזה. אבל הוא ימשיך קדימה, גם בלעדיך".
