חיסולו של עלי לאריג'אני אתמול בטהרן הותיר ואקום בצומת קבלת ההחלטות הקריטי ביותר באיראן. בעוד לאריג'אני נחשב ל"פרגמטיסט מפוכח" שידע לתמרן בין הפלגים, יורשו המסתמן, סעיד ג'לילי (60), מייצג את הפלג הקיצוני והבלתי מתפשר ביותר במשטר האייתוללות.

ג'לילי, המכונה "השהיד החי" לאחר שאיבד את רגלו במלחמת איראן-עיראק, אינו רק פוליטיקאי אלא אידאולוג דתי אדוק. הוא נחשב למקורבו של מוג'תבא חמינאי (בנו של המנהיג העליון) ולמי שמאמין ב"כלכלת התנגדות" ובניתוק מוחלט מהמערב לטובת בריתות עם רוסיה וסין. בתקופתו כנושא ומנתן הגרעיני תחת אחמדינז'אד, הוא נודע כמי שנואם שעות על פילוסופיה איסלאמית במקום לנהל משא ומתן מעשי – טקטיקה שהביאה לסנקציות כבדות על איראן.

מומחים לביטחון מציינים כי מינויו של ג'לילי למזכיר המועצה לביטחון לאומי (SNSC) פירושו סגירת הדלת על כל אפשרות לדיפלומטיה. "אם לאריג'אני היה שסתום ביטחון, ג'לילי הוא המאיץ", מסבירים במערכת הביטחון הישראלית. כניסתו לתפקיד מסמנת את השתלטות הפלג הניאו-שמרני (ה"פאידארי") על ניהול המלחמה מול ישראל וארה"ב.