הרמת סינוס היא הליך משלים המבוצע כשאין מספיק גובה עצם בלסת העליונה, בעיקר באזור השיניים הטוחנות, כדי לאפשר השתלת שתלים דנטליים יציבים. ההליך כולל הרמה עדינה של רירית סינוס הלסת והוספת חומר השתלה, שיוצר בסיס עצם מספק. משך ההחלמה משתנה בין הליך פתוח לסגור, ונע בדרך כלל בין מספר שבועות לכמה חודשים עד לשלב השתלת השתלים עצמם.

הרבה מטופלים שמגיעים לייעוץ שתלים בלסת העליונה מופתעים לגלות שהם זקוקים קודם להליך נוסף. הסיבה טמונה באנטומיה: כשמאבדים שיניים באזור הטוחנות העליונות לאורך זמן, העצם באזור נספגת בהדרגה, וסינוס הלסת "יורד" ותופס את המקום שהתפנה. התוצאה היא שאין מספיק עצם כדי לעגן שתל בצורה בטוחה, ופה בדיוק נכנסת הרמת הסינוס לתמונה.

למה נוצר מחסור בעצם באזור הסינוס

סינוס הלסת העליונה הוא חלל אוויר הממוקם מעל השורשים של השיניים הטוחנות העליונות. כאשר שן נעקרת או הולכת לאיבוד, העצם שתמכה בה מתחילה להיספג, ולעיתים הסינוס עצמו מתרחב כלפי מטה אל תוך המרחב שהתפנה. ככל שעובר יותר זמן מרגע אובדן השן, כך גדל הסיכוי שגובה העצם הנותר יהיה נמוך מדי להשתלה בטוחה. גורמים נוספים כמו מחלת חניכיים כרונית, גיל, ותכונות אנטומיות אישיות יכולים להאיץ את התהליך. בדיקת הדמיה תלת-ממדית (CBCT) היא הדרך המדויקת ביותר להעריך את גובה העצם הקיים ולקבוע אם נדרשת הרמת סינוס לפני ההשתלה.

הרמת סינוס פתוחה מול סגורה

קיימות שתי גישות עיקריות להליך, וההבדל ביניהן משמעותי מבחינת היקף הניתוח וזמן ההחלמה:

• הרמת סינוס סגורה – מתבצעת דרך אותו חור קידוח שנועד להשתלת השתל, מתאימה כשחסר מעט עצם בלבד, ולעיתים ניתן לשלב אותה עם השתלת השתל באותו מפגש.
• הרמת סינוס פתוחה – מתבצעת דרך פתח צדדי בעצם הלסת, מתאימה כשחסרה כמות משמעותית של עצם, ולרוב מצריכה תקופת החלמה נפרדת של מספר חודשים לפני השתלת השתל עצמו.

הבחירה בין השתיים נקבעת אך ורק על סמך בדיקה קלינית והדמיה, ולא ניתן לדעת מראש איזו גישה מתאימה בלי בדיקה פרטנית אצל רופא השיניים.

תהליך ההחלמה שלב אחר שלב

לאחר הרמת סינוס, השבועיים הראשונים מאופיינים בנפיחות קלה עד בינונית, רגישות באזור הטיפול ולעיתים גם דימום קל מהאף. מומלץ להימנע מהתעטשות בכוח, שתייה בקשית, ומשחקי כדורגל או צלילה שיכולים להעלות לחץ באזור הסינוס. ברוב המקרים, לאחר הליך פתוח, יש להמתין כשישה עד תשעה חודשים עד שהעצם המושתלת מתייצבת ומוכנה לקבל שתל. הליך סגור, לעומת זאת, מאפשר לעיתים השתלה מיידית של השתל באותו מפגש, מה שמקצר משמעותית את זמן הטיפול הכולל.

מי צריך לשקול הרמת סינוס

מועמדים טיפוסיים להליך הם מטופלים שאיבדו שיניים טוחנות בלסת העליונה לפני זמן רב, מטופלים עם מחלת חניכיים שגרמה לאובדן עצם משמעותי, ומי שעבר בעבר ניתוחי סינוס או סבל מדלקות סינוסים חוזרות. חשוב שהמטופל יהיה במצב בריאותי כללי המאפשר ניתוח, ושלא יעשן, מכיוון שעישון פוגע משמעותית בהצלחת ההשתלה ובקצב ההחלמה. אבחון מדויק, הכולל היסטוריה רפואית מלאה ובדיקת הדמיה, הוא השלב הראשון וההכרחי לפני קביעת תוכנית טיפול.

מהשתל הבודד ועד שיקום מורכב

הרמת סינוס אינה הליך עצמאי, אלא שלב מקדים בתוכנית טיפול רחבה יותר, שמטרתה הסופית היא הרמת סינוס זעיר פולשנית ושיקום מלא של תפקוד הלעיסה. גישות מתקדמות שואפות לצמצם את הפגיעה ברקמות ואת זמן ההחלמה, תוך שמירה על אותה רמת דיוק ובטיחות. הבחירה בטכניקה הנכונה – בין אם מדובר בגישה זעיר פולשנית ובין אם בהליך המסורתי – נעשית בהתאם למצב העצם הספציפי של כל מטופל, ולא לפי העדפה כללית של המרפאה.

סיכונים ותופעות לוואי אפשריות

כמו כל הליך כירורגי, גם הרמת סינוס כרוכה בסיכונים שיש להכיר מראש. הסיכון השכיח ביותר הוא קרע ברירית הסינוס במהלך ההליך, שברוב המקרים ניתן לתקן באותו מפגש בלי להשפיע על התוצאה הסופית. סיכונים נוספים, נדירים יותר, כוללים זיהום, דלקת סינוסים לאחר הניתוח, וכשל בקליטת חומר ההשתלה. תסמינים שמצריכים פנייה מיידית לרופא כוללים חום גבוה, נפיחות חריגה שמחמירה במקום להשתפר, וכאב עז שלא מגיב לתרופות. שיחת ייעוץ מקדימה, הכוללת סקירת הסיכונים האישיים, היא חלק בלתי נפרד מקבלת ההחלטה הטיפולית.

שאלות נפוצות על הרמת סינוס לפני שתלים

האם הרמת סינוס כואבת?

ההליך עצמו מתבצע תחת הרדמה מקומית ואינו כואב. בימים שאחריו יש רגישות ונפיחות שברוב המקרים נשלטות היטב באמצעות משככי כאבים רגילים.

כמה זמן עובר בין הרמת סינוס להשתלת השתל?

בהליך פתוח, בדרך כלל שישה עד תשעה חודשים. בהליך סגור, לעיתים ניתן להשתיל את השתל באותו מפגש, בהתאם לכמות העצם החסרה.

האם כל מי שרוצה שתלים בלסת העליונה זקוק להרמת סינוס?

לא. הצורך נקבע לפי גובה העצם הקיים באזור הספציפי, ומאובחן רק באמצעות בדיקת הדמיה תלת-ממדית.

האם עישון משפיע על הצלחת ההליך?

כן, באופן משמעותי. עישון פוגע בזרימת הדם ומעכב ריפוי, ומעלה את הסיכון לכשל בקליטת חומר ההשתלה.

מה קורה אם רירית הסינוס נקרעת במהלך ההליך?

ברוב המקרים ניתן לתקן את הקרע באותו מפגש באמצעות קרום מיוחד, בלי להשפיע על תוצאת ההליך הסופית.

הרמת סינוס היא שלב מבוסס ומוכח בתחום שיקום השן, שמאפשר להשתיל שתלים גם כשהעצם הטבעית אינה מספיקה. הבנת התהליך, זמני ההחלמה והסיכונים מראש מסייעת למטופלים לקבל החלטה מושכלת, לצד שיחה מפורטת עם הרופא המטפל שמכיר את המצב האישי לעומק.

 

המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי, אבחון או תחליף לבדיקה פרטנית אצל רופא שיניים או מומחה בכירורגיה פה ולסת. כל החלטה בנוגע להרמת סינוס או להשתלת שתלים דורשת בדיקה אישית והתייעצות עם איש מקצוע מוסמך.