גל חדש של תסיסה אזרחית שוטף את טהרן. בתום 40 ימי האבל על הרוגי המחאות האחרונות, התחדשו היום הפגנות סטודנטים בשלוש מהאוניברסיטאות הגדולות והחשובות ביותר באיראן. הסטודנטים, שמהווים את חוד החנית של ההתנגדות למשטר, חזרו לקרוא קריאות דרור למרות נוכחות כבדה של כוחות הביטחון והבסיג'.

סוגנד פאחרי, ראש המדיה הפרסית של המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מעידה על הלך הרוח בקרב הצעירים בטהרן עימם היא עומדת בקשר ישיר. לדבריה, בשטח מורגשת ציפייה דרוכה לשינוי חיצוני: "הם מחכים לעזרה שבדרך. הם מאמינים שתקיפה אמריקאית תהיה נקודת המפנה, ובטוחים שישראל תתמוך בהם ברגע האמת".

 התזמון של חזרת הסטודנטים לרחובות אינו מקרי. הוא מתרחש בדיוק כאשר המתיחות בין וושינגטון לטהרן מגיעה לשיא, ובזמן שהמשטר מנסה להקרין "עסקים כרגיל" באמצעות יועצו של חמינאי, עלי לריג'אני. האכזבה שחשו המפגינים בסבב הקודם מחוסר מעורבות המערב הוחלפה כעת בתקווה מחודשת, הנובעת מהפריסה הצבאית האמריקאית המסיבית באזור. המפגינים רואים בעצמם בני ברית טבעיים של ישראל וארצות הברית, ומקווים כי הפעם הלחץ הצבאי יתורגם לקריסת מנגנוני הדיכוי של משמרות המהפכה.