הפיגוע בגבול מצרים | פערים מטרידים בין הגרסה שצה"ל מסר עד כה לרצף האירועים

הפיגוע בגבול מצרים בו נהרגו שלושה לוחמים | דורון קדוש – הכתב הצבאי של גלצ, חושף הבוקר עדויות וגילויים חדשים מהפיגוע בגבול מצרים מעלים פערים מטרידים בין הגרסה שצה"ל מסר עד כה לרצף האירועים, לבין מה שמספרים הלוחמים, הלוחמות והמפקדים בגדוד ברדלס, חלקם היו בשטח במהלך הפיגוע ומספרים ממקור ראשון.

לפי לוחמים שנכחו באירוע ההיתקלות שבו נפל סמ"ר אוהד דהן ז"ל, מפקד חטיבת פארן, אל"ם עידו סעד – שהחפ"ק שלו היה בקו הראשון מול המחבל – כלל לא נכח במקום באותה היתקלות, והיה במקום אחר. רק אחרי שהקשר שלו אוהד נהרג, מפקד החטיבה הגיע למקום והחל משם לנהל את חילופי האש.

בצה"ל טענו כי ההחלטה לצמצם טווחים ולהתקרב אל המחבל התקבלה מאחר שגם כשהרחפן זיהה אותו, לא היה אימות שהוא חמוש. עדויות הלוחמים מספרות שכבר בתחילת האירוע, ועוד לפני שהמחבל פתח באש – מ"כית בגדוד זיהתה את המחבל חמוש בנשק ארוך, ולא היה ספק שמדובר בדמות חשודה.

בזמן שהמחבל חדר לישראל וחתך את האזיקונים במעבר החירום בגדר, קפצה בחמ"ל התרעת גדר שיכולה להעיד על חשש לחדירה. עם זאת, אף כוח לא הוקפץ למקום כדי לבדוק את העניין. ייתכן שאם היה מוקפץ כוח כזה, היה ניתן לתפוס את המחבל בשלב מוקדם הרבה יותר.

חמ"ל התצפיות עבד כבשגרה ולא אותרה כל תקלה טכנית במצלמות או בשאר האמצעים. אלא שבדקות שבהן חדר המחבל לשטח ישראל – התצפיות התמקדו בנקודות אחרות בגדר שהוגדרו להן, ונחשבות ליותר בעייתיות כי שם יש יותר הברחות. במשך 20 דקות הסתכלו התצפיות על אותן נקודות, וכך המחבל חמק גם להן.

לוחמים וקצינים המשרתים בגזרה מעידים כי חלקם הגדול כלל לא ידעו על קיומם של אותם "מעברי חירום", שדרך אחד מהם חדר המחבל. היה מידור שבמסגרתו הלוחמים לא הכירו את נקודת התורפה המשמעותית הזו – ולכן גם לא ידעו להיערך מולה בהתאם.

אין כל ממצא שמעיד על כך ששני הלוחמים שנהרגו בעמדה 203, ליה בן נון ואורי יצחק אילוז ז"ל, נרדמו בשמירה. להפך – אילוז שלח ב-6:30 הודעות לכמה מחבריו, זמן קצר מאוד לפני שנורה למוות. כל הממצאים מעידים שהיו ערניים. המחבל הפתיע אותם מצד ימין – בזמן שהיו תחת הצילייה של עמדת השמירה.

בצה"ל סיפרו כי לפי הנהלים, יש לעלות בקשר כל שעה במהלך השמירה. לוחמים וקצינים בגדוד ברדלס מספרים כי אינם מכירים שום נוהל כזה. להפך, הנורמה היא שבכל שמירה עולים בקשר בערך פעמיים-שלוש בלילה, ולעיתים כלל לא. מה שקרה באותו לילה – שלא יצרו קשר עם הלוחמים במשך 5 שעות – לא היה חריג.

לפני כחודשיים התקיים בגדוד ברדלס פורום קצינים לכל סגל הפיקוד. הם אפילו ביקרו בערוץ הנחל ממנו חדר המחבל, ושם מג"ד ברדלס שמע טענות קשות מצד פקודיו: "חיילים מתלוננים שקשה להם, 12 שעות בעמדה זה בלתי אפשרי, מקבלים טלפונים מחיילים שרע להם ולא מסוגלים יותר לעשות את המשימות האלה"

ולמרות הטענות הקשות והאזהרות שנשמעו מצד המפקדים בגדוד, לא נעשה דבר. חיילים מספרים שדבר לא השתנה. בניגוד לטענת צה"ל שמשמרות של 12 שעות יש רק בסופי שבוע בשל מחסור בסד"כ, ושלא תמיד העמדות בגבול מאוישות – הלוחמים מספרים שאלה משמרות קבועות, 24/7, באיוש מלא של העמדות.

רצף העדויות האלה מעלה שאלות קשות ביחס להתנהלות הדרגים הפיקודיים בגדוד ובחטיבה, לפני הפיגוע ובמהלכו. ויותר מכך, הזלזול בהתרעות המפקדים צורם, והפער בין המציאות המבצעית והנורמות בגבול מצרים, לבין יתר הגזרות בהן פועל צה"ל – בלתי נתפס. בהמשך נביא פרטים נוספים.

אהבתם? שתפו!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כתבות נוספות