חינוך פיננסי לילדים מתחיל מהבית ואיך אפשר לעשות את הדברים בצורה נכונה.
אומנם לכל ילד אופי שונה וצורת התנהלות אחרת, אבל אם אנו רוצים להגדיל את סיכויי ההצלחה שלו בעולם – עלינו ללמד אותו גם אודות כסף כבר מגיל צעיר.
כשאומרים לנו את המילה "חינוך", הדבר האחרון שעולה במוחנו הוא חינוך שקשור להתנהלות כלכלית נכונה. פה בדיוק טמונה הבעיה: ילדים שלא לומדים לדחות את הסיפוקים הקטנים בגיל צעיר, יתקשו לדחות סיפוקים גדולים יותר בבגרותם… והדבר בהכרח ישפיע על התנהלותם הפיננסית בעתיד, מצב החשבון בבנק וכן הלאה.
הנה כמה נתונים מעניינים בנושא הזה:
- ברוב בתי האב בישראל יש מינוס כלשהו בבנק; לעיתים אף מינוס כרוני שמתגלגל במשך שנים רבות.
- בניגוד למה שחושבים, היכולת לגמור את החודש בלי חובות לא תלויה בהכנסות. גם משפחות שמרוויחות משכורות הייטק מגיעות למצב של חסר מדי חודש.
- 40% מההורים לא מדברים עם הילדים על המצב הכלכלי בבית; 70% מההורים משקרים כדי לא להדאיג את הילדים.
זוכרים את הפרסומת בטלוויזיה ששואלת האם אתם יודעים איפה הפנסיה שלכם? זה בדיוק אחד הסימפטומים של בעיה כללית גדולה יותר. עבור רובנו, כל הנושא של כלכלת משפחה עובר מעל הראש. התוצאה היא שאין לנו מושג כמה כסף אנחנו מכניסים, כמה אנו מוציאים, מה נשאר לנו בסוף, האם ניתן לחסוך וכן הלאה.
כל מה שקורה בבית מקרין כמובן גם על הילדים כבר מגיל צעיר, וזה כולל גם התנהלות פיננסית. הורים שלא מציבים גבולות ברורים בנושאי כסף (ובנושאים אחרים באופן כללי), משדרים לילד שהכול מותר. אם לא נשב ונסביר לילדים את המצב הכלכלי בבית; אם לא נסביר מה אפשרי ומה לא; ואם בנוסף לא נציב גבולות וניכנע לכל בקשה וגחמה של הילדים – ההשפעה על המצב הפיננסי שלנו תהיה ידועה מראש.
עוד ב
איך מחנכים ילדים להתנהל נכון עם כסף ובונים חינוך פיננסי לילדים בצורה נכונה
כדי להגיע למצב שבו הילדים מבינים מה אפשרי מבחינת כסף, עלינו לעשות מספר דברים:
- לדבר בגובה העיניים – בהתאם לגילאי הילדים בבית, ניתן לדבר עם כל שכבת גיל במושגים המובנים לה. לדוגמה, לתת קופת חיסכון בגיל 3 עד 5; לדבר על השוואת מחירים בגיל 6 עד 10; לעודד בני נוער לעבוד ולחסוך וכן הלאה.
- להציב גבולות ברורים – "אימא / אבא אני רוצה" הוא כנראה המשפט הכי נפוץ אצל ילדים קטנים, ועלינו ההורים מוטלת ההחלטה האם זה במסגרת התקציב שלנו או לא. אם בקשות הילדים חורגות מהתקציב המשפחתי (שכדאי מאוד שיהיה קיים בבית), נסרב לבקשה וגם נסביר מדוע. לא כל דבר מקבלים בחיים, ומוטב ללמוד זאת כבר מגיל צעיר.
- לתת דמי כיס – בהתחלה זה אולי נשמע הזוי, כי אנחנו בעצם נותנים כסף "בחינם" בלי שהילדים "עבדו" בשבילו; אבל בעצם יש בזה יתרון ענק – דמי כיס מלמדים אותם להסתדר עם מה שיש, לקבל אחריות על עצמם וללמוד לתכנן מראש. "זה התקציב שלך לחודש הנוכחי וזהו – יותר מזה לא תקבל. עכשיו תלמד להסתדר."
- לחסוך ולהשקיע – השלב הזה תלוי כולו בכם, ההורים, ואין לו קשר ישיר לילדים… אבל זהו שלב חשוב מאוד. ההיגיון פשוט: חיסכון של 50 שקל ביום הופך לחיסכון של 1,500 שקל בחודש ו-18,000 שקל בשנה.
ראשית, עבור כל ילד מרגע לידתו יש לפתוח תוכנית "חיסכון לכל ילד" בהשתתפות המדינה. כדי לקבל את התשואה הגבוהה ביותר, בחרו בקופות גמל במסלולים מנייתיים – ולא בבנקים. כל ילד יוכל לקבל כ-60,000 שקל בהגיעו לגיל 21.
שנית – חסכו וצמצמו כמה שאפשר באופן כללי, ואת היתרה השקיעו באפיקים נוספים נושאי ריבית (חוץ מהחסכונות לילדים): השקעות בבורסה בקרנות סל מחקות מדדי מניות, נדל"ן, השקעות אלטרנטיביות ועוד. השקעה של 2,000 שקל בחודש בבורסה בריבית סבירה של 7%, תניב לכם מיליון שקל תוך 20 שנה. מומלץ ללמוד אודות הנושא ולהשקיע כמה שאפשר מדי חודש.
